עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ד
כא וְאָזְלֵי לְטַעֲמַיְהוּ. דְּבֵית שַׁמַּאי אִית לְהוּ בְּסוֹף מְכִילְתִּין לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן מָצָא בָּהּ דְּבַר עֶרְוָה, וְהִלְכָּךְ מְזֹהֶמֶת הִיא בְּעֵינָיו וְאֵינוֹ בָא עָלֶיהָ. וּבֵית הִלֵּל אִית לְהוּ אֲפִלּוּ הִקְדִּיחָה תַּבְשִׁילוֹ יָכוֹל לְגָרְשָׁהּ, וְאֵינָהּ מְזֹהֶמֶת בְּעֵינָיו וְיֹאמְרוּ כִּי בָא אֵלֶיהָ. יְרוּשַׁלְמִי. וְאַף עַל גַּב דִּלְבֵית הִלֵּל נַמִּי אֶפְשָׁר שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּהּ מִשּׁוּם דְּבַר עֶרְוָה, מִכָּל מָקוֹם חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יֹאמְרוּ שֶׁהִקְדִּיחָה כוּ':
כב אַחַר כוּ'. כְּלוֹמַר וַאֲפִלּוּ בְּיוֹמוֹ שֶׁנִּכְתַּב וְנִמְסַר, וְהִלְכָּךְ לֹא שַׁיָּךְ לְמִפְרַךְ אַדְּהָכָא אִם כֵּן מַה הוֹעִילוּ חֲכָמִים בְּתַקָּנָתָן דִּזְמַן בְּגִטִּין, כִּדְפָרְכִינַן אַגִּטִּין שֶׁמְּבִיאִין מִמְּדִינַת הַיָּם. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְעַיֵּן עוֹד: