עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ג
יד קִדּוּשִׁין. דִּכְתִיב וְיָצְאָה וְהָיְתָה. גְּמָרָא:
טו פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י דְּדַוְקָא לְעִנְיַן גִּטִּין מִפְּנֵי הַתַּקָּנָה וְכֵן לְקִדּוּשִׁין מִשּׁוּם דְּאִתְּקַּשׁ, הִלְכָּךְ הָא דִתְנַן וְכֵן לְעִנְיַן הַחוֹב דַּוְקָא כְשֶׁאָמַר לָהּ בְּתוֹרַת גִּטִּין. דְּאִלּוּ סְתָמָא זְרֹק לִי וּשְׁמֹר קָאָמַר. וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא דְקָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא מָצֵי אָמַר לֵיהּ מְשַׁטֶּה אֲנִי בְּךָ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טז וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, אָמַר לוֹ הַמַּלְוֶה זְרֹק לִי חוֹבִי וְהִפָּטֵר, וּזְרָקוֹ וְאָבַד אוֹ נִשְׂרַף קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לְיַד הַמַּלְוֶה, פָּטוּר. וּמַשְׁמַע לֵיהּ לְהָרַ"ב דִּבְכָל עִנְיָן קָאָמַר דְּפָטוּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יז הַגַּג. מַסִּיק בַּגְּמָרָא בְגַג דִּידָהּ וְחָצֵר דִּידֵיהּ:
יח וְכֵן לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם. וּכְלוֹמַר וְלֹא סַגִּי בַיְצִיאָה מֵרְשׁוּת הַגַּג בִּלְבַד אֶלָּא עַד שֶׁיִּכָּנֵס לְתוֹךְ מְחִצַּת הַמָּקוֹם וְכוּ', מִשּׁוּם דְּקֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס לְתוֹךְ מְחִצּוֹת אֵין רָאוּי לָנוּחַ, דְּאָתֵי זִיקָא וְדָחֵי לֵיהּ חוּץ לַמְּחִצּוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יט נִמְחַק. בַּגְּמָרָא אָמְרִינַן דְּהַיְנוּ שֶׁנִּמְחַק דֶּרֶךְ יְרִידָה, אֲבָל כְּשֶׁנִּמְחַק דֶּרֶךְ עֲלִיָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְתוֹךְ מְחִצּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת, דְּלֹא מִקַּרְיָא נְתִינָה אֶלָּא דֶרֶךְ הֲנָחָתוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כ אוֹ נִשְׂרַף. וְהוּא הַדִּין בָּרֵישָׁא. וְהָא דְתָנָא לָהּ בַּסֵּיפָא, אוֹרְחָא דְמִלְּתָא נָקַט, דִּבְחָצֵר שְׁכִיחַ מַיִם וְאֵשׁ. פּוֹסְקִים: