עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ט
כג אֵינוֹ גֵּט. דְּלֹא תֵימָא שֶׁלֹּא הִקְפִּיד אֶלָּא עַל הַנְּתִינָה. אֶלָּא אַף עַל הַכְּתִיבָה הִקְפִּיד. הָרַ"ן:
כד כָּזֶה גֵט. מִדַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר אִם לֹא בָּאתִי כִּתְבוּ וּתְנוּ, וְאָמַר כִּתְבוּ וּתְנוּ אִם לֹא בָּאתִי, הָכִי קָאָמַר, כִּתְבוּ מֵעַכְשָׁיו וּתְנוּ אִם לֹא בָּאתִי. וְרַבָּנָן, לֹא שְׁנָא הָכִי וְלֹא שְׁנָא הָכִי. גְּמָרָא:
כה אֵינוֹ גֵט. אִם מֵת אַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אַחַר שֶׁנִּכְתַּב הַגֵּט קֹדֶם שֶׁיִּתְּנוּהוּ לָהּ. הָרַמְבַּ"ם:
כו זוֹ הִיא כוּ'. כְּלוֹמַר גַּם זוֹ הִיא בִכְלַל שֶׁאָמְרוּ מְגֹרֶשֶׁת כוּ':
כז מְגֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגֹרָשֶׁת. וְלֹא מוֹקְמִינַן לֵיהּ בְּחֶזְקַת חַי וְנֵימָא דִלְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מֵת, אֶלָּא כֵיוָן דְּהַשְׁתָּא מֵת מִקַּמֵּי הָכִי מְסָפְקִינַן לֵיהּ דִּלְמָא בְתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מֵת. הָרַ"ן: