עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ח
כא מֵעַכְשָׁיו. אַף עַל גַּב דִּכְבָר תְּנַן לַהּ לְעֵיל מִשְׁנָה ג', סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא נְהִי דְאִם מַתִּי לְאַחַר מִיתָה מַשְׁמַע, הָנֵי מִלֵּי הֵיכָא דְתָלָה בְמִיתָה, דְּכֵיוָן דְּלֹא מְגָרֵשׁ לָהּ אֶלָּא כִּי הֵיכִי דְלָא תִפֹּל קָמֵי יָבָם אַף הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיָּחוּל גִּטָּהּ אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה, דְסָבוּר הוּא דְיֵשׁ גֵּט לְאַחַר מִיתָה, אֲבָל הָכָא דְתָלָה בְאִם לֹא בָּאתִי סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא דְמֵעַכְשָׁיו מַשְׁמַע. קָא מַשְׁמַע לָן כוּ'. הָרַ"ן:
כב הֲרֵי זֶה גֵט. וּבַגְּמָרָא אִיכָּא דְמַתְנֵי אַמַּתְנִיתִין דְּהָכָא נַמִּי שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּאֲמִינָהּ אִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא בָא, וְאִיכָּא דְלָא מַתְנֵי הָכִי אַמַּתְנִיתִין, דְּכֵיוָן שֶׁלֹּא רָאִינוּ שֶׁבָּא לָעִיר מִשֶּׁיָּצָא לֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא בָא. וְהָרַ"ב שֶׁלֹּא פֵרֵשׁ מַשְׁמַע שֶׁסּוֹבֵר דְּאֵין צָרִיךְ. וְכֵן פָּסַק הָרַמְבַּ"ם. עוֹד אִבַּעְיָא לְהוּ אִם מֻתֶּרֶת מִיָּד שֶׁמֵּת, שֶׁהֲרֵי וַדַּאי לֹא יָבֹא עוֹד וְיֵשׁ כָּאן קִיּוּם תְּנַאי, אוֹ דִּלְמָא לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ דְּאִתְקַיֵּם תְּנָאָה, וּפֵרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִגְזַר אַטּוּ לֹא מֵת. וְלֹא אִפְשִׁיטֵי, וּפָסְקוּ לְחֻמְרָא: