עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ז
יז וְהָכִי מַשְׁמַע מַתְנִיתִין, הֲרֵי זֶה גִטֵּךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם מִיּוֹם שֶׁאֵצֵא מִכָּאן, וְהָיָה הוֹלֵךְ מִיְּהוּדָה לַגָּלִיל, וְתָלָה הַגֵּט גַּם בְּבִיאָתוֹ לַגָּלִיל. הָרַ"ן:
יח בָּטֵל תְּנָאוֹ. וְאֵין כָּאן עוֹד תְּנַאי לְקַיְּמוֹ כוּ'. וַאֲפִלּוּ קִיְּמוֹ לְאַחַר זְמַן, הֲרֵי לֹא הִתְנָה אֶלָּא עַל מַהֲלָךְ רִאשׁוֹן. רַשִׁ"י:
יט דְּעַכּוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא, אַף עַל גַּב דִּלְעִנְיַן מֵבִיא גֵּט מִמְּדִינַת הַיָּם עַכּוֹ כְּחוּצָה לָאָרֶץ לְתַנָּא קַמָּא דְמִשְׁנָה ב' דְּפֶרֶק קַמָּא:
כ וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, כְּשֶׁיִּחֲדָה עִמּוֹ וּבָעַל הֲוָה לֵיהּ גֵּט יָשָׁן. עַד כָּאן. כְּלוֹמַר וּתְנַן בְּמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק דִּלְקַמָּן דְּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִין לְגָרֵשׁ בּוֹ. וְהָכָא תְנַן הֲרֵי זֶה גֵט דִּמְגָרְשִׁים בּוֹ לְכַתְּחִלָּה. הָרַ"ן. לְפִי שֶׁמְּחַשֵּׁב קִיּוּם הַתְּנַאי לִנְתִינַת הַגֵּט כוּ'. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּמִלְּשׁוֹן רַשִׁ"י (וְכֵן כָּתַב הָרַ"ב) וִיעַרְעֵר, מַשְׁמַע שֶׁחֲשָׁשָׁא זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁיּוֹצִיא לַעַז, וְכֵיוָן שֶׁהֶאֱמִינָהּ לֹא יוֹצִיא לַעַז, דִּכְסִיפָא לֵיהּ מִלְּתָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: