עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ב
ה הִתְקַבֵּל. וְהוּא חָזַר וְאָמַר קִבַּלְתִּי. רַשִׁ"י:
ו כִּתֵּי כוּ'. וְלֹא הֲוָה כָּל כַּת מְעִידָה עַל חֲצִי דָבָר בִּלְבַד, וְרַחֲמָנָא אָמַר דָּבָר וְלֹא חֲצִי דָבָר, דְּכָל כַּת רָאֲתָה מַה שֶּׁיְּכוֹלָה לִרְאוֹת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. תּוֹסָפוֹת:
ז קִבֵּל. כְּשֶׁאֵין מַכִּירִין חֲתִימַת הָעֵדִים הַחֲתוּמִים עַל הַגֵּט. אֲבָל אִם נִתְקַיְּמָה חֲתִימָתָן, אֵין צָרִיךְ שֶׁתָּבִיא עֵדֵי מְסִירָה בְפָנֵינוּ, רַק שֶׁיֹּאמַר הַשָּׁלִיחַ שֶׁקִּבְּלוֹ בִּפְנֵי שְׁנַיִם. טוּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח וְאַכַּתִּי קַשְׁיָא לִי דִלְמַאי נָפְקָא מִנַּהּ מְעִידִין כֵּן. וְצָרִיךְ לוֹמַר מִשּׁוּם דְּאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ גְּזֵרָה וּמִשּׁוּם הָכִי נִקְרַע, צָרִיךְ שֶׁיָּעִידוּ עַל כָּךְ, דְּלָאו כֻּלֵּי עָלְמָא מַסְּקֵי אַדַּעְתַּיְהוּ דְּמִשּׁוּם הָכִי לֹא יְבִיאֶנּוּ בְּיָדוֹ, וְיֹאמְרוּ אִלּוּ הָיָה אֱמֶת הָיָה לוֹ לְהִסְתַּכֵּן וְלַהֲבִיאוֹ, וְיוֹצִיאוּ לַעַז:
ט אֲפִלּוּ הֵן כוּ'. סַלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא דְמִחְזֵי כְשִׁקְּרָא, שֶׁהָאֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁנִּזְדַּמֵּן הַדָּבָר שֶׁאוֹתָן בְּעַצְמָן שֶׁשָּׁמְעוּ הַשְּׁלִיחוּת רָאוּ הַקַּבָּלָה, דְּמִסְּתָמָא הַבַּעַל וְהָאִשָּׁה בִשְׁתֵּי עֲיָרוֹת הֵן כֵּיוָן שֶׁהִיא מְמַנָּה שָׁלִיחַ וְאֵינָהּ מְקַבַּלְתּוֹ מִיַּד הַבַּעַל. וּמִשּׁוּם הָכִי הֲדַר תָּנֵי וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶם, דְּסַלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא דִנְהִי דְלִתְרֵי לֹא חָיְשִׁינַן דִּמְשַׁקְּרֵי, לְחַד מִיהָא חָיְשִׁינַן, קָא מַשְׁמַע לָן. הָרַ"ן:
י לִשְׁמֹר. יֵשׁ חִלּוּף גִּרְסָאוֹת בַּגְּמָרָא בְּיוֹדַעַת לִשְׁמֹר. רַשִׁ"י וְסִיעָתוֹ גּוֹרְסִין מִשֶּׁתַּגִּיעַ לְעוֹנַת הַפָּעוֹטוֹת. וּלְגִרְסַת הָרִי"ף וְסִיעָתוֹ מִשֶּׁתַּגִּיעַ לְמִדַּת צְרוֹר וְזוֹרַקְתּוֹ אֱגוֹז וְנוֹטַלְתּוֹ: