עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה א
א הִתְקַבֵּל כוּ' יַחֲזֹר. וְכִי מְטָא גִּטָּא לְיָדָהּ וְלֹא חָזַר מִגַּרְשָׁה. וְאַף עַל גַּב דְּבַעַל לָאו בַּר שַׁוְּיֵי שָׁלִיחַ לְקַבָּלָה הוּא, אֲפִלּוּ הָכִי אָמְרִינַן דְּאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שָׁלִיחַ לְקַבָּלָה, וְגָמַר וְנָתַן לְשֵׁם הוֹלָכָה, וְהִתְקַבֵּל וְהוֹלֵךְ לָהּ קָאָמַר. גְּמָרָא:
ב הִתְקַבֵּל. בַּגְּמָרָא דְקִדּוּשִׁין דַּף מ"א וְשִׁלְּחָהּ, מְלַמֵּד שֶׁהָאִשָּׁה עוֹשָׂה שָׁלִיחַ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, קָרֵי בֵּיהּ וְשִׁלְּחָה בְּלֹא מַפִּיק ה"א:
ג לְפִיכָךְ כוּ'. כֵּיוָן דְּאָמְרָן אֵין יָכוֹל לַחֲזֹר אֵין לוֹ תַּקָּנָה לַחֲזֹר אֶלָּא אִם כֵּן אָמַר הַבַּעַל כוּ'. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד יַחֲזֹר. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַגֵּט לְיָדָהּ, שֶׁאֵינָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת אֶלָּא מִדַּעַת הַמְּגָרֵשׁ, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיְּהֵא גֵט עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְיָדָהּ. רַשִׁ"י: