עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ו
כד בִּיהוּדָה. מִלְחֶמֶת טִיטוּס שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם וּבִיהוּדָה. רַשִׁ"י. וּבַיְרוּשַׁלְמִי, בָּרִאשׁוֹנָה גָזְרוּ גְּזֵרָה עַל יְהוּדָה לְפִי שֶׁמַּסֹּרֶת בְּיָדָם שֶׁיְהוּדָה הָרַג עֵשָׂו דִּכְתִיב יָדְךָ בְּעֹרֶף אוֹיְבֶיךָ [בְּרֵאשִׁית מט]. תּוֹסָפוֹת:
כה לָשׁוֹן מְסֹרָס הוּא, דְּיִשְׂרָאֵל אַגַּב אוֹנְסֵיהּ הֲוָה כוּ':
כו אוֹ שֶׁכָּתַב בַּכְּתֻבָּה אוֹ שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ שׁוּם בִּכְתֻבָּתָהּ. וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר נְכָסִים. דְּאִי לֹא עָבְדָה לֵיהּ אָמַר לָהּ עֵינַיִךְ נָתַתְּ בַּגֵּרוּשִׁין וּבַמִּיתָה. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כז רְבִיעַ. כְּגוֹן שֶׁלָּקַח מֵהַסִּיקָרִיקוֹן שָׂדֶה בִשְׁלֹשִׁים דִּינָרִין, הוּא נוֹתֵן לְבַעַל הַבַּיִת עֲשָׂרָה דִינָרִין. לְפִי שֶׁאָנוּ אוֹמְדִין דְּמֵי הַקַּרְקַע אַרְבָּעִים דִּינָרִין וְיוֹתֵר, וְהָרֹב שֶׁהַסִּיקָרִיקוֹן עוֹשֶׂה מִמֶּנּוּ זוֹל אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה אֶצְלוֹ בְלֹא דָּמִים הוּא זֶה הַשִּׁעוּר, וְהוּא עִנְיָן מַה שֶּׁאָמְרוּ רְבִיעַ בַּקַּרְקַע שֶׁהִיא שְׁלִישׁ בַּמָּעוֹת. הָרַמְבַּ"ם:
כח אֵימָתַי כוּ'. מִלְּשׁוֹן אֵימָתַי מַשְׁמַע דְּקָאֵי אַדְּסָמִיךְ לֵיהּ, נוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ אֵימָתַי כוּ', וּכְלוֹמַר שֶׁזֶּה שֶׁהַקַּרְקַע נִשְׁאַר אֵצֶל הַלּוֹקֵחַ אֶלָּא שֶׁנּוֹתֵן רְבִיעַ לַבְּעָלִים, הוּא בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּיַד הַבְּעָלִים לִקַּח, דְּאִלּוּ יֵשׁ בְּיָדָן לִקַּח צָרִיךְ שֶׁיַּחְזִיר לָהֶם כָּל הַקַּרְקַע בְּדָמִים שֶׁנָּתַן בָּהּ. וְמִדְּלֹא מְסַיֵּם אֲבָל יֵשׁ בְּיָדָן לִקַּח יַחֲזִיר הַקַּרְקַע לַבְּעָלִים, וּמְסַיֵּם הֵן קוֹדְמִין, מַשְׁמַע דְּמַיְרֵי כְשֶׁבָּאִים לִקַּח הַלּוֹקֵחַ וְהַבַּעַל, שֶׁהַמִּצְוָה עַל הַלּוֹקֵחַ שֶׁלֹּא לִקַּח וְלָתֵת הָרְבִיעַ אֶלָּא יַנִּיחַ לִבְעָלָיו שֶׁיִּקַּח (אֲבָל אִי קָדַם הַלּוֹקֵחַ וּקְנָאָהּ זָכָה). וּמֵהָרַמְבַּ"ם מַשְׁמַע כִּדְדָיְקִינַן מֵהַסֵּיפָא. וְהַטּוּר כָּתַב כִּדְדָיְקִינַן מֵהָרֵישָׁא כוּ'. וּבְמֵשָׁרִים (נָתִיב ל"א חֵלֶק ה') דִּיֵּק מֵהַיְרוּשַׁלְמִי, שֶׁאִם יָדוֹ מַשֶּׂגֶת בְּשָׁעָה שֶׁלְּקָחָהּ לוֹקֵחַ, בְּעָלִים מְסַלְּקִין לַלּוֹקֵחַ כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצוּ. וְהַשְׁתָּא אָתֵי שַׁפִּיר לִישְׁנָא דְקוֹדְמִין. דְּמִלְּתָא בְּטַעֲמָא קָאָמַר, שֶׁהֲרֵי הָיוּ קוֹדְמִים אֶלָּא שֶׁלְּאֵיזֶה סִבָּה נִמְנְעוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לִקַּח, לֹא מִפְּנֵי זֶה אִבְּדוּ זְכוּתָם. וְאַף דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם נוּכַל לְפָרֵשׁ כֵּן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְעַיֵּן עוֹד:
כט בִּפְנֵי כוּ'. פֵּרוּשׁ בִּרְשׁוּתוֹ. הָרַ"ן: