עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ה
יז הַחֵרֶשֶׁת. מִשּׁוּם תַּרְתֵּי בַּתְרָיָתָא דְּמִשּׁוּם תַּקָּנָה נִינְהוּ, תָּנָא לֵיהּ הָכָא. רַשִׁ"י:
יח קְטַנָּה כוּ'. אֲבָל חֵרֶשֶׁת דְּאַיְרֵי בַּהּ וְשָׁבְקָה, שְׁמַע מִנַּהּ דְּלֹא אָכְלָה. וְטַעְמָא בַגְּמָרָא, גְזֵרָה שֶׁמָּא חֵרֵשׁ שֶׁנָּשָׂא פִּקַּחַת יַאֲכִילֶנָּהּ, וּגְזֵרָה מִשּׁוּם תְּרוּמָה דְאוֹרַיְתָא:
יט וְאִם תֹּאמַר וְלוֹקְמָא אֲפִלּוּ בִּדְאוֹרַיְתָא, דְקָטָן אוֹכֵל נְבֵלוֹת הוּא דְאֵין מְצֻוִּין לְהַפְרִישׁוֹ. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּבַגְּמָרָא מַשְׁמַע דַּאֲפִלּוּ מַאֲכִילָהּ בְּיָדַיִם. וְעוֹד מַשְׁמַע דַּאֲפִלּוּ לְכִי גָּדְלָה אוֹכֶלֶת מִכֹּחַ זֶה אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּעַל. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כ יוֹרְשָׁהּ. דְּהֶפְקֵר בֵּית דִּין הֶפְקֵר כִּדְיָלְפִינַן לֵיהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָאִי:
כא שֶׁלֹּא נוֹדְעָה. דְּאִי נוֹדְעָה לָרַבִּים, מִלְּתָא דְלָא שְׁכִיחָא הוּא שֶׁיְבִיאֶנָּה הַגַּזְלָן, וְלֹא תִקְּנוּ בְּמִלְּתָא דְלָא שְׁכִיחַ:
כב לָרַבִּים. אָמְרִינַן בַּיְרוּשַׁלְמִי דְרַבִּים הַיְנוּ שְׁלֹשָׁה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כג מְכַפֶּרֶת. וְאִי קָשְׁיָא הָאֵיךְ הִתְנוּ בֵּית דִּין לַעֲקֹר דָּבָר מֵהַתּוֹרָה וְלִפְטֹר אֶת זֶה מֵחַטָּאת שֶׁהוּא חַיָּב, הָא אָמְרִינַן בִּיבָמוֹת דַּף צ' שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה שָׁאנֵי דְלָאו מִעַקַּר הוּא. רַשִׁ"י. וְקָשֶׁה דַעֲדַיִן אֵינוֹ מְיֻשָּׁב הָאֵיךְ הַכֹּהֲנִים אוֹכְלִין חֻלִּין בָּעֲזָרָה. וּלְהַמַּסְקָנָא מְתָרֵץ דְּרַבָּנָן אוֹקְמֵיהּ בְּיַד הַגַּזְלָן שֶׁיְּהֵא שֶׁלּוֹ וְשֶׁיּוּכַל לְהַקְדִּישׁוֹ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י דְהֶפְקֵר בֵּית דִּין הֶפְקֵר, אִם כֵּן הָוֵי שֶׁלּוֹ נַמִּי לְעִנְיַן כַּפָּרָה, וּמְיֻשַּׁב הַכֹּל. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים: