עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ב
ד זֶה דַעַת רַב שֵׁשֶׁת וְרֵישׁ לָקִישׁ בַּגְּמָרָא, דְּדָיְקֵי דְבֵית דִּין הַיְנוּ שְׁלֹשָׁה. וְטַעְמָא דְבָעִינַן שְׁלֹשָׁה וַהֲרֵי אֵין זֶה אֶלָּא עֵדוּת בְּעָלְמָא, כָּתַב הָרַ"ן דְּתַקָּנָה קְדוּמָה הָיְתָה כְדֵי שֶׁיְּהֵא לַדָּבָר קוֹל. עַד כָּאן. דְּבֵי תְּרֵי לֹא מַפְקֵי קָלָא, דְּהָכָא בָּעִינַן גִּלּוּי מִלְּתָא טְפֵי לִגְבּוֹת מִמְּשַׁעְבְּדֵי כוּ'. וּלְדִידְהוּ חֲשַׁשׁ מַמְזֵרוּת לֵיכָּא, דְּהָא שְׁלֹשָׁה מַפְקֵי לְקָלָא. אֶלָּא טַעֲמָא מִשּׁוּם תַּקָּנַת עֲגוּנוֹת, דְּכֵיוָן דְּאַטְרְחִינַן עֲלֵיהּ לֵילֵךְ כוּ' לֹא יִטְרַח בִּשְׁבִיל לְעָגְנָהּ. וְרַב נַחְמָן וְרַב יוֹחָנָן סָבְרֵי דְבֵית דִּין הַיְנוּ תְּרֵי, וְקָרִי לְהוּ בֵּית דִּין מִשּׁוּם דְּאֵין דָּבָר שֶׁבָּעֶרְוָה פָחוֹת מִשְּׁנַיִם. וַאֲפִלּוּ הֵיכָא דְלָא חָיְשִׁינַן לְשִׁקְרֵי. וְכֵן פָּסְקוּ כָּל הַפּוֹסְקִים. וּלְדִידְהוּ טַעֲמָא מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ מַמְזֵרוּת. וְאִם כֵּן הָרַ"ב מְזַכֵּי שְׁטָרֵי אַבֵּי תְּרֵי וּדְלֹא כְּהִלְכָתָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה וְהַיְנוּ מַכַּת מַרְדּוּת. דְּוַדַּאי אֵין כָּאן מַלְקוֹת דְּאוֹרַיְתָא. וְטַעְמָא דְמַלְקִין מִשּׁוּם דְּקָיְמָא לָן דְּתַקַּנְתָּא דְרַבָּן גַּמְלִיאֵל לֹא הָיְתָה אֶלָּא לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל בְּדִיעֲבַד אִם בִּטְלוֹ, מִבְטַל. וּמִיהוּ דַּוְקָא לְאַחַר תַּקָּנַת רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֲבָל מַה שֶּׁקֹּדֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל, לְמַר כִּדְאִית לֵיהּ וּלְמַר כִּדְאִית לֵיהּ אֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד הוּא: