עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה א
א שֶׁשָּׁלַח. מַהוּ דְּתֵימָא לֹא אַלִּימָא שְׁלִיחוּתָא דְבַתְרָא מִשְּׁלִיחוּתָא דְקַמָּא דִלְבַטְּלֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:
ב קָדַם כוּ'. מַהוּ דְּתֵימָא כִּי לֹא אָמְרִינַן לִצְעוּרָהּ קָמְכַוֵּן הָנֵי מִלֵּי לַשָּׁלִיחַ, אֲבָל לְדִידָהּ וַדַּאי לִצְעוּרָהּ קָמְכַוֵּן, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ הָרַ"ן דְּדוּמְיָא דְּשָׁלִיחַ, דְּהַיְנוּ דְּפָגַע מִמֵּילָא, הָכִי נַמִּי בְאִשְׁתּוֹ דְּפָגַע בָּהּ מִמֵּילָא. וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא אָמְרִינַן לִצְעוּרָהּ כוּ'. וְקָדַם לָאו דַּוְקָא אֶלָּא אוֹרְחָא דְמִלְּתָא נָקַט. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ג שָׁלִיחַ. מַהוּ דְּתֵימָא אִיהוּ הוּא דְלָא טָרַח אַדַּעְתָּא לִצְעוּרָהּ, אֲבָל שָׁלִיחַ דְּלֹא אִכְפַּת לֵיהּ כִּי טָרַח וַדַּאי לִצְעוּרָהּ. גְּמָרָא. וְטָרַח דְּנָקַט לָאו טִרְחַת הַדֶּרֶךְ וּרְדִיפָה אַבָּתְרַהּ קָאָמַר, דְּהָכָא מַיְרֵי בְּפָגַע, אֶלָּא טִרְחַת הַדִּבּוּר שֶׁיֵּשׁ טֹרַח וְעָמָל עַל הָאָדָם לְצַעֵר הָאָדָם בְּדִבּוּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁיְּדַבֵּר לַשָּׁלִיחַ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: