עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ג
יא שֶׁל קְיָמָא. לַאֲתוֹיֵי מֵי טַרְיָא (פֵּרוּשׁ גְּשָׁמִים שֶׁנִּשְׁאָרִים עַל הַגַּגּוֹת. לִישָׁנָא אַחֲרִינָא מַיִם שֶׁשּׁוֹרִין בָּהֶן פֵּירֵי) וְעַפְצָא:
יב שֶׁל זַיִת. דַּוְקָא עָלֶה שֶׁל זַיִת וְכַיּוֹצֵא בּוֹ דְּמִתְקַיֵּם כוּ', אֲבָל שֶׁל כְּרֵשִׁין וּבְצָלִים וַעֲלֵה וְרָדִין וִירָקוֹת וְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קְיָמָא פָּסוּל. תּוֹסָפוֹת:
יג אַף עַל גַּב דִּבְמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק ב' דְּסוֹטָה לְעִנְיַן מְגִלַּת סוֹטָה דִכְתִיב בַּסֵּפֶר לֹא דָרְשִׁינַן הָכִי, לֹא קָשְׁיָא, דְּהָכָא שָׁאנֵי, דִּכְלָל פְּרָט וּכְלָל דָּרֵישׁ, דִּוְנָתַן חָזַר וְכָלַל, אֲבָל הָתָם כְּלָל וּפְרָט וְאֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט. אִי נַמִּי הָכָא קְרָא יְתֵרָא קָדָרֵישׁ, וְכָתַב לָהּ תְּרֵי זִמְנֵי. תּוֹסָפוֹת: