עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ב
ח וְנִרְאֶה לִי דְּנָקַט בַּת אֲחוֹתוֹ לְפִי שֶׁהִיא בַּת גִּילוֹ, כִּדְאִיתָא בְּסוֹף פֶּרֶק ה' דִּנְדָרִים. וּבַיְרוּשַׁלְמִי מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּשָׂא בַת אֲחוֹתוֹ וְזִנְּתָה כוּ'. וּלְפִי זֶה יֵשׁ לוֹמַר דְּמִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה נָקַט בַּת אֲחוֹתוֹ:
ט דְּלֹא אָמְרִינַן אוֹקְמַהּ אַחֶזְקַת אֵשֶׁת אִישׁ וְהַשְׁתָּא הוּא דְאִגָּרְשָׁה, כֵּיוָן שֶׁהִיא גְרוּשָׁה לְפָנֵינוּ. וְעוֹד אַדְּרַבָּה אוֹקְמַהּ בְּחֶזְקַת כְּשֵׁרָה שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה כְשֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י דְּאִי מִשּׁוּם זְנוּת, לֹא שְׁכִיחַ. וְרַבָּנָן סָבְרֵי דְמִשּׁוּם פֵּירֵי לֹא הֻצְרְכוּ לְתַקֵּן זְמַן, דִּכְשֶׁאֵין בּוֹ זְמַן נַמִּי כְּשֶׁיָּבֹא הַגֵּט לְיַד הָאִשָּׁה יְכוֹלָה לָבֹא לְבֵית דִּין אוֹ לִפְנֵי עֵדִים וְתַרְאֶה לָהֶם גִּטָּהּ וְיִכְתְּבוּ לָהּ שֶׁמֵּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִתְגָּרְשָׁה. תּוֹסָפוֹת: