עיקר תוספות יום טוב על משנה ברכות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ד
ו לִכְרַךְ. הִיא עִיר גְּדוֹלָה וּבְצוּרָה כְּדִמְתַרְגְּמִינַן וְהֶעָרִים בְּצוּרוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּרִיכָן רַבְרְבָן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י לִכְרַךְ, וְשָׁם מְצוּיִים מוֹשְׁלִים רָעִים וּמְחַפְּשִׂים עֲלִילוֹת:
ז מִתְפַּלֵּל. אֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה וְלִפְאַת מִזְרָח וְלֹא גַּם כֵּן בְּרָכָה אֲבָל הִיא בַּקָּשָׁה. הָרַמְבַּ"ם:
ח אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ. שֶׁיִּכָּנֵס לְשָׁלוֹם, וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ שֶׁיֵּצֵא לְשָׁלוֹם, רַשִׁ"י. וְהָרַמְבַּ"ם מְפָרֵשׁ בִּיצִיאָתוֹ שֶׁיּוֹדֶה לָאֵל שֶׁהוֹצִיאוֹ מִמֶּנּוּ לְשָׁלוֹם. וְהַתּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים בְּשֵׁם הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב כֹּהֵן מְפָרֵשׁ דְּבָרָיו, דְּהוּכְרַח לְהָרַמְבַּ"ם לְפָרֵשׁ דְּלֹא כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י, מִשּׁוּם דְּהִקְדִּים בֶּן עֲזַאי הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר קֹדֶם צְעָקָה לֶעָתִיד וַהֲוָה לֵיהּ לְהַפֵּךְ דְּבָרָיו, אֲבָל לְפֵרוּשׁוֹ אָתֵי שַׁפִּיר דְּמַזְכִּיר כְּסֵדֶר מַה דְּמוֹסִיף עַל תַּנָּא קַמָּא. דִּלְתַנָּא קַמָּא אֵינוֹ נוֹתֵן הוֹדָאָה עַל הַכְּנִיסָה, וְאָמַר בֶּן עֲזַאי וּמוֹסִיף וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר לְאַחַר הַכְּנִיסָה, וּלְתַנָּא קַמָּא אֵינוֹ צוֹעֵק לֶעָתִיד קֹדֶם שֶׁיָּצָא מֵהַכְּרַךְ וּמוֹסִיף בֶּן עֲזַאי וְצוֹעֵק לֶעָתִיד: