עיקר תוספות יום טוב על משנה ברכות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט
משנה א
א מֵאַרְצֵנוּ. כְּשֶׁנֶּעֶקְרָה מִמְּקוֹמָהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
משנה ב
ב זִיקִים הֵם נִצּוֹצוֹת וְהֵם תַּבְנִיּוֹת הַנִּרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם כִּדְמוּת כּוֹכָבִים וְיֵשׁ לָהֶם זְנָבוֹת. הָרַמְבַּ"ם:
ג זוֹהִי שִׁיטַת הָרִי"ף. וְהָרֹא"שׁ כָּתַב דְּכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַרְקַע כָּל שְׁכֵנָיו מְשֻׁתָּפִים עִמּוֹ כוּ' וְלֹא בָעֵי שֶׁיְּהֵא שֻׁתָּף עִמּוֹ בְּטוֹבָתוֹ רַק שֶׁיִּהְיֶה בִּבְשׂוֹרָה טוֹבָה גַּם לַאֲחֵרִים בְּשֶׁלָּהֶם, וְגָרְסִינַן דְּאִית לְהוּ לְאַחֲרִינֵי בַּהֲדֵיה:
ד בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת. שֶׁהֵן טוֹבוֹת לוֹ וְלַאֲחֵרִים. גְּמָרָא:
משנה ג
ה וְהַטַּעַם שֶׁהַדְּבָרִים הַמְּצוּיִם יְבָרֵךְ עַל מַה שֶּׁנִּמְצָא מֵהֶם תְּחִלָּה וְאַל יְהֵא חוֹשֵׁשׁ לְמַה שֶּׁיִּקְרֶה בְּסוֹפָם. לְפִי שֶׁהָעֲתִידוֹת הָהֵם אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה אוֹ לֹא יִהְיֶה. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ד
ו לִכְרַךְ. הִיא עִיר גְּדוֹלָה וּבְצוּרָה כְּדִמְתַרְגְּמִינַן וְהֶעָרִים בְּצוּרוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּרִיכָן רַבְרְבָן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י לִכְרַךְ, וְשָׁם מְצוּיִים מוֹשְׁלִים רָעִים וּמְחַפְּשִׂים עֲלִילוֹת:
ז מִתְפַּלֵּל. אֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר תְּפִלָּה בְּכַוָּנָה וְלִפְאַת מִזְרָח וְלֹא גַּם כֵּן בְּרָכָה אֲבָל הִיא בַּקָּשָׁה. הָרַמְבַּ"ם:
ח אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ. שֶׁיִּכָּנֵס לְשָׁלוֹם, וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ שֶׁיֵּצֵא לְשָׁלוֹם, רַשִׁ"י. וְהָרַמְבַּ"ם מְפָרֵשׁ בִּיצִיאָתוֹ שֶׁיּוֹדֶה לָאֵל שֶׁהוֹצִיאוֹ מִמֶּנּוּ לְשָׁלוֹם. וְהַתּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים בְּשֵׁם הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב כֹּהֵן מְפָרֵשׁ דְּבָרָיו, דְּהוּכְרַח לְהָרַמְבַּ"ם לְפָרֵשׁ דְּלֹא כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י, מִשּׁוּם דְּהִקְדִּים בֶּן עֲזַאי הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר קֹדֶם צְעָקָה לֶעָתִיד וַהֲוָה לֵיהּ לְהַפֵּךְ דְּבָרָיו, אֲבָל לְפֵרוּשׁוֹ אָתֵי שַׁפִּיר דְּמַזְכִּיר כְּסֵדֶר מַה דְּמוֹסִיף עַל תַּנָּא קַמָּא. דִּלְתַנָּא קַמָּא אֵינוֹ נוֹתֵן הוֹדָאָה עַל הַכְּנִיסָה, וְאָמַר בֶּן עֲזַאי וּמוֹסִיף וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר לְאַחַר הַכְּנִיסָה, וּלְתַנָּא קַמָּא אֵינוֹ צוֹעֵק לֶעָתִיד קֹדֶם שֶׁיָּצָא מֵהַכְּרַךְ וּמוֹסִיף בֶּן עֲזַאי וְצוֹעֵק לֶעָתִיד:
משנה ה
ט לְפִי שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים רַבִּים נִרְאִים בִּתְחִלָּתָם טוֹבָה וְיִהְיֶה אַחֲרִיתָם רָעָה, וְעַל כֵּן אֵין רָאוּי לַמַּשְׂכִּיל לְהִשְׁתּוֹמֵם כְּשֶׁתָּבֹא עָלָיו צָרָה גְדוֹלָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין יוֹדֵעַ סוֹפָהּ. הָרַמְבַּ"ם. וְהָרִ"י כָּתַב שֶׁיַּחֲשֹׁב כִּי הַכֹּל כַּפָּרַת עֲוֹנוֹתָיו:
י וּבְיֵצֶר רָע. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הָעֶבְרָה וְהַכַּעַס, וְהָאַף שֶׁכָּל זֶה הוּא יֵצֶר רַע:
יא לֹא יָקֵל. הוֹאִיל וְהִזְכִּיר אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד הֵיכָן תַּגִּיעַ, בָּא לְהַזְכִּיר כְּמוֹ כֵן עַד הֵיכָן תַּגִּיעַ יִרְאָתוֹ, שֶׁזֶּה לֹא יָקֵל וְכוּ' הוּא לִירָא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה כִּדְאָמְרִינַן בִּיבָמוֹת דַּף ו' לֹא מִן הַמִּקְדָּשׁ אַתָּה יָרֵא אֶלָּא מִמִּי שֶׁהִזְהִיר עַל הַמִּקְדָּשׁ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יב רַשִׁ"י, וּמְסַיֵּם שֶׁהָיָה אַמָּה טְרַקְסִין. שֶׁפֵּרוּשׁוֹ לְשׁוֹן טְרוּקֵי גַּלֵּי, כְּלוֹמַר שֶׁסּוֹגֵר הַלּוּחוֹת שֶׁנִּתְּנוּ בְּסִינַי, וְאוֹתָהּ אַמָּה חוֹמָה הָיְתָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן וּבָהּ פֶּתַח אוֹ שַׁעַר. אֲבָל בְּבַיִת שֵׁנִי לֹא הָיְתָה חוֹמָה רַק שְׁתֵּי פָּרוֹכוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק ה' דְּיוֹמָא וְהִלְכָּךְ אַסְבְּרֵי לַהּ אַבַּיִת רִאשׁוֹן:
יג גְּמָרָא. וּפֵרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם שֶׁנַּעֲשָׂה לִשְׁמִירַת הָרַגְלַיִם:
טו וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב שֶׁהֵבִיא רְאָיָה עַל כָּל הָעוֹבְרִים עַל הַתַּקָּנוֹת הָהֵם כִּי יָבֹא זְמַן לְהִפָּרַע מֵהֶם וְלַעֲנֹשׁ אוֹתָם כִּי הֵם הֵפֵרוּ תּוֹרָה (אֲבָל כִּפְשׁוּטוֹ הַפֵּרוּשׁ כְּשֶׁיָּבֹא הָעֵת לְהִפָּרַע מֵהֶם יִזְדַּמֵּן לָהֶם סִבּוֹת לְהָפֵר הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיָּחוּל עֲלֵיהֶם הָעֹנֶשׁ וְזֶה עִנְיָן עָמֹק, וּכְבָר הֵעִיר הַכָּתוּב כִּי מִשְׁפָּטָיו יְשָׁרִים כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט):
סוף הספר