עיקר תוספות יום טוב על משנה ברכות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו
משנה א
א כֵּיצַד מְבָרְכִין. דִּסְבָרָא שֶׁמְּבָרְכִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵהָנֶה מֵעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה. תּוֹסָפוֹת. וְהָרִ"י כָּתַב דְּקָאֵי אַדִּתְנַן בְּפֶרֶק קַמָּא לַחְתֹּם וְשֶׁלֹּא לַחְתֹּם, אֶלָּא שֶׁקֹּדֶם לָזֶה הֻצְרַךְ לִגְמֹר וּלְפָרֵשׁ כָּל דִּינֵי קְרִיאַת שְׁמַע [וּבִרְכוֹתֶיהָ וְהַתְּפִלָּה]:
ב בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. וְהִנִּיחַ תְּחִלַּת כָּל בְּרָכָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָּבָר מִשְׁתַּתֵּף בְּכָל הַבְּרָכוֹת, רוֹצֶה לוֹמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הָרַמְבַּ"ם:
ג דִּכְתִיב וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ (תְּהִלִּים קד), וְעוֹד אִי שָׁתֵי פּוּרְתָּא סָעִיד נַמִּי. וּבְפַת, דִּכְתִיב וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד. גְּמָרָא:
משנה ב
ד יָצָא. בַּגְּמָרָא אָמְרִינַן סְבִירָא לֵיהּ דְּעִקַּר אִילָן אַרְעָא הִיא, כְּלוֹמַר הַכֹּל הוּא מֵהָאָרֶץ. בַּיְרוּשַׁלְמִי מְבֹאָר דְּדִבְרֵי הַכֹּל הִיא, דְּפֵרוֹת הָאִילָן בִּכְלַל פְּרִי הָאֲדָמָה וְאֵין פְּרִי הָאֲדָמָה בִּכְלַל פְּרִי הָעֵץ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ה לֹא יָצָא. דְּסַלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא הוֹאִיל וְאָמְרִינַן חִטָּה מִין אִילָן הוּא לְבָרֵךְ עָלֶיהָ בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, קָא מַשְׁמַע לָן. גְּמָרָא:
משנה ג
ו וַאֲפִלּוּ גּוֹבַאי שֶׁלֹּא נִפְסַד טַעֲמוֹ, כֵּיוָן שֶׁמַּזִּיק לָעוֹלָם וְאוֹכֵל הַתְּבוּאָה אֵין מְבָרְכִין עָלָיו. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים דְּלֹא קָאֵי אֶלָּא אַחֹמֶץ וְנוֹבְלוֹת לְבָד שֶׁהָיוּ טוֹבִים מִתְּחִלָּה וְנִפְסְדוּ, אֲבָל גּוֹבַאי כֵּיוָן שֶׁעוֹמֵד טַעֲמוֹ בּוֹ לֹא הֲוֵי מִין קְלָלָה. הָרִ"י:
משנה ו
ז וּלְרַשִׁ"י מְדֻיָּק לִישְׁנָא דִּוְהוּא, דְּאַדְּסָלִיק מִנֵּיהּ קָאֵי שֶׁהוּא הַמְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ח בְּמִשְׁנָה ו' פֶּרֶק ב' דְּבֵיצָה כָּתְבוּ לְבוֹנָה עַל גַּבֵּי גֶחָלִים. וְזֶה עִקָּר, שֶׁהֲרֵי עַל הָאֵשׁ אֵין הֶבֶל תִּמְרָתָן עוֹלֶה יָפֶה לְפִי שֶׁמִּתְאַכְּלִין מִיָּד, אֶלָּא עַל גַּבֵּי גֶחָלִים מִתַּמְּרִין וְעוֹלִין. וּלְכָךְ נִקְרָא מֻגְמָר שֶׁתַּרְגּוּם גֶּחָלִים גּוּמְרִין. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ז
ט מָלִיחַ בַּתְּחִלָּה. נִרְאֶה לִי לְדַקְדֵּק מִמִּלַּת בַּתְּחִלָּה לַאֲפוּקֵי אִם אוֹכֵל הַטָּפֵל בִּתְחִלָּה שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁיִּסְמֹךְ עַל הַבְּרָכָה שֶׁיְּבָרֵךְ עַל הַמָּלִיחַ שֶׁיֹּאכַל אַחַר כָּךְ, שֶׁאִם כֵּן נִמְצָא שֶׁנֶּהֱנֶה מִן הַטָּפֵל כְּשֶׁלֹּא בֵּרַךְ עֲדַיִן. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב וְעַיֵּן שָׁם:
י טְפֵלָה לוֹ. וְאַף עַל גַּב דְּשׁ דְּפַת פּוֹטֵר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת. אִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמְעִינַן דִּפְעָמִים דְּפַת טָפֵל. תּוֹסָפוֹת:
יא דַּוְקָא בְּכִי הָא וְלֹא בְּעִנְיָן אַחֵר, וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת וְאִם תֹּאמַר פֵּרוֹת הֲוֵי עִקָּר וּמָלִיחַ טָפֵל וּלְבָרֵךְ עַל הַפֵּרוֹת וְלִפְטוֹר כֻּלְּהוּ. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּמַיְרֵי שֶׁלֹּא אָכַל הַפֵּרוֹת בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד. אִי נַמִּי בְּשָׁעָה שֶׁאָכַל הַפֵּרוֹת לֹא הָיָה שָׁם עֲדַיִן מָלִיחַ וּפַת דְּלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיַּחֲלֹשׁ לִבּוֹ מֵחֲמַת מְתִיקוּת:
משנה ח
יב בְּרָכָה אַחַת. דִּסְבִירָא לֵיהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנוּת הִפְסִיק הָעִנְיָן. גְּמָרָא:
יג וְלֹא פֵּרֵשׁ הַחֲתִימָה בְּבִרְכַּת הַיַּיִן. מִשּׁוּם דִּסְבִירָא לֵיהּ כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דִּבְכֻלָּן חוֹתְמִין עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: