עיקר תוספות יום טוב על משנה ברכות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה
משנה א
א וְכֹבֶד רֹאשׁ. דֶּרֶךְ מָשָׁל הוּא, כְּלוֹמַר מִפְּנֵי שֶׁרֹאשׁוֹ הוּא עִקַּר כָּל הָאֵבָרִים, וּכְשֶׁמַּכְבִּיד אוֹתוֹ עָלָיו כָּל הָאֵבָרִים נִכְנָעִים וְיוֹשֵׁב בְּהַכְנָעָה. הָרִ"י:
ב שָׁעָה אַחַת. אַף עַל פִּי שֶׁבְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת כְּשֶׁאוֹמֵר שָׁעָה אֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר שָׁעָה דַּוְקָא אֶלָּא זְמָן מֻעָט. הָכָא אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא שָׁעָה מַמָּשׁ, וּמוּכָח מֵהַגְּמָרָא. הָרִ"י:
ג לַמָּקוֹם. שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתָם כֻּלָּהּ בְּרוֹמְמוּת הַמָּקוֹם בִּלְבָד, וְאֵין הַפֵּרוּשׁ שֶׁיְּכַוְּנוּ לַאֲמִירַת הַתְּפִלָּה, דְּמַאי קָאָמַר לַמָּקוֹם, לַתְּפִלָּה הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר. הָרִ"י:
ד לֹא יַפְסִיק. בְּדִבּוּר, דְּאִלּוּ הֲלִיכָה לֹא מָצִינוּ בְּשׁוּם מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא הֶפְסֵק. הָרִ"י:
משנה ב
ה וּכְתִיב בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ כוּ' אֵין חֵקֶר (יְשַׁעְיָה מ), וּכְתִיב מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה (תְּהִלִּים סה). גְּמָרָא רֵישׁ תַּעֲנִית:
ו בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. דְּתַנְיָא וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם (דְּבָרִים יא), אֵיזוֹהִי עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ תְּפִלָּה, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם. גְּמָרָא פֶּרֶק קַמָּא דְתַעֲנִית וּדְתִקְּנוּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁכְּמוֹ שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים חַיִּים לָעוֹלָם כָּךְ יְרִידַת גְּשָׁמִים חַיִּים לָעוֹלָם. הָרִ"י. וְהַיְנוּ דְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא שֶׁשְּׁקוּלָה כִּתְחִיַּת הַמֵּתִים:
ז בְּהוֹדָאָה. פֵּרוּשׁ קֹדֶם שֶׁיַּחְתֹּם בִּרְכַּת מוֹדִים, וְטַעֲמוֹ מִפְּנֵי שֶׁמּוֹדֶה לַשֵּׁם שֶׁזִּכָּה אוֹתוֹ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ג
ח וְזֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י, הָאוֹמֵר בִּתְפִלָּתוֹ. וְטַעֲמַיְהוּ דַּוְקָא בִּתְפִלָּה שֶׁכְּשֶׁאוֹמֵר בִּתְפִלָּה מַחְלִיט אֶת הַדָּבָר וּלְהָכִי מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן דֶּרֶךְ דְּרַשׁ אוֹ פְּשַׁט כוּ'. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ט וְאֵין הַדָּבָר כֵּן, שֶׁאִלּוּ הָיָה דֶּרֶךְ רַחֲמָנוּת לֹא צִוָּה לִשְׁחֹט חַיָּה אוֹ עוֹף כְּלָל, אֲבָל הִיא מִצְוָה מְקֻבֶּלֶת אֵין לָהּ טַעַם. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ד
י וְאִם הַבְטָחָתוֹ. וְהַטַּעַם כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְבַּטֵּל נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם כֹּהֵן אַחֵר שֶׁיִּשָּׂא אֶת כַּפָּיו לֹא יִשָּׂא שְׁלִיחַ צִבּוּר אֶת יָדָיו וַאֲפִלּוּ אִם הַבְטָחָתוֹ. הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי. וְעַיֵּן שָׁם:
משנה ה
יא שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. וְיָלְפִינַן לַהּ מִדִּכְתִיב (שְׁמוֹת יב) וְשָׁחֲטוּ אוֹתוֹ כָּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל, דְּוַדַּאי לֹא הָיוּ שׁוֹחֲטִין כָּל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. גְּמָרָא: