עיקר תוספות יום טוב על משנה ברכות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד
משנה א
א הַמִּנְחָה. הָרַמְבַּ"ן בְּפָרָשַׁת בֹּא כָּתַב שֶׁמִּנְחָה מִלְּשׁוֹן מְנוּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהִשָּׁקֵט אוֹרוֹ הַגָּדוֹל כְּדִמְתַרְגְּמִינַן לְמַנַּח יוֹמָא, וְהֵן מִנְחָה גְּדוֹלָה וּמִנְחָה קְטַנָּה שֶׁהִזְכִּירוּ חֲכָמִים:
ב עַד הָעֶרֶב. שֶׁכֵּן תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם קָרֵב וְהוֹלֵךְ עַד הָעֶרֶב. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר שֶׁקָּרֵב וְהוֹלֵךְ עַד פְּלַג הַמִּנְחָה:
ג כָּל הַיּוֹם. דִּתְחִלָּתָהּ מִיָּד אַחַר תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן מִנְחָה דִּתְחִלָּתָהּ לְאַחַר שֵׁשׁ וּמֶחֱצָה כִּדְאִיתָא רֵישׁ פֶּרֶק ה' דִּפְסָחִים. וּמִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן דְּמִנְחָה תָּדִיר הִקְדִּימָהּ מַתְנִיתִין:
ד שֶׁבַע שָׁעוֹת. הַתּוֹסָפוֹת לֹא גָרְסֵי לַהּ וְהֵעִידוּ שֶׁהִיא רַק בְּרַיְתָא, וְרַבִּי לֹא שְׁנָאָהּ בְּמַתְנִיתִין דְּלֹא סְבִירָא לֵיהּ כְּוָתֵיהּ, אֲבָל בְּשֶׁל שַׁחַר סְבִירָא לֵיהּ כְּוָתֵיהּ:
משנה ב
ה אֲבָל הַכִּשָּׁלוֹן בִּדְבַר הֲלָכָה לֹא חָשִׁיב לֵיהּ רָעָה כֵּיוָן שֶׁחֲבֵרָיו רַבּוּ עָלָיו וַהֲרֵי הֲלָכָה כְּרַבִּים וְלֹא יָבֹא מִזֶּה שׁוּם כִּשָּׁלוֹן. אֲבָל רַשִׁ"י חָשִׁיב בְּתַרְתֵּי:
ו וְלֹא אָמְרִינַן מֶה הָיָה אוֹמֵר, דְּהָיָה סִפּוּר לְמַה שֶּׁאָמַר רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנֶה, וְאָז יִהְיֶה רְשׁוּת בְּיָדֵינוּ, אֲבָל אָמַר מַה הוּא אוֹמֵר, רְצוֹנוֹ לוֹמַר כְּשֶׁיִּכְנֹס לְבֵית הַכְּנֶסֶת מַה חַיָּב לוֹמַר. הָרַמְבַּ"ם:
משנה ג
ז שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן תְּשַׁע עֶשְׂרֵה, בִּרְכַּת הַמִּינִים בְּיַבְנֶה תִּקְּנוּהָ לְאַחַר זְמָן בִּימֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְאֵלּוּ שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה הֵם שֶׁאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּם:
ח כְּגוֹן אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת בָּרוּךְ אַתָּה ה' חוֹנֵן הַדָּעַת, סְלַח לָנוּ אָבִינוּ, בָּרוּךְ אַתָּה ה' חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ, וְכֵן כֻּלָּם, חוּץ מִשָּׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת שֶׁלֹּא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע בָּהֶם. הָרַמְבַּ"ם:
ט וּבְסוֹף פֶּרֶק דִּלְקַמָּן פֵּרֵשׁ סְדוּרָה בְּפִי בִּמְרוּצָה. וּבֶעָרוּךְ מְפָרֵשׁ מִלְּשׁוֹן נִבְלָתָם לְמַאֲכָל שֶׁתַּרְגּוּמוֹ [נִבְלְתָא] מְשַׁגְרָא לְמֵיכָל:
משנה ה
י וְלֹא תֵימָא נֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם לְחוּד, אֶלָּא כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם וּכְנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּכְנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי קָדָשִׁים:
יא אַגַּב רָהִיטָא לֹא דָק דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר וְהִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ הָעִיר (מְלָכִים א ח), וְהַךְ קְרָא דְּדֶרֶךְ אַרְצָם קָאֵי לְהָעוֹמְדִים בְּחוּץ לָאָרֶץ. וּמִיהוּ פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּמַתְנִיתִין לְצַד יְרוּשָׁלַיִם מִשּׁוּם דְּתַנָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָאֵי. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
משנה ו
יב הָיָה יוֹשֵׁב וְכוּ'. וְלֹא תְנַן יַחֲזִיר אֶת פָּנָיו. דַּאֲפִלּוּ לַעֲמֹד אֵינוֹ צָרִיךְ, אֶלָּא יוֹשֵׁב וּמִתְפַּלֵּל, דִּבְקָרוֹן אִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד מִפְּנֵי שֶׁמִּתְנוֹעֵעַ לְכָאן וּלְכָאן, וְהַךְ טַעֲמָא שַׁיָּךְ נַמִּי בִּסְפִינָה. טוּר וּבֵית יוֹסֵף סִימָן צ"ד:
משנה ז
יג בְּחֶבֶר עִיר. דִּסְבִירָא לֵיהּ דְּכֵיוָן שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא שֶׁבַח, שֶׁאֵין בָּהּ תַּחֲנוּנִים כְּמוֹ בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, וְגַם אֵין אָנוּ מִתְפַּלְּלִים אוֹתָהּ כְּנֶגֶד תַּחֲנוּנִים שֶׁל חֹל כְּמוֹ שֶׁמִּתְפַּלְּלִים תְּפִלַּת יוֹצֵר אוֹ תְּפִלַּת מִנְחָה, דַּי שֶׁהַצִּבּוּר בִּלְבָד יִתְפַּלְּלוּ אוֹתָהּ. הָרִ"י: