עיקר תוספות יום טוב על משנה ברכות· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה א
א הַמִּנְחָה. הָרַמְבַּ"ן בְּפָרָשַׁת בֹּא כָּתַב שֶׁמִּנְחָה מִלְּשׁוֹן מְנוּחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְהִשָּׁקֵט אוֹרוֹ הַגָּדוֹל כְּדִמְתַרְגְּמִינַן לְמַנַּח יוֹמָא, וְהֵן מִנְחָה גְּדוֹלָה וּמִנְחָה קְטַנָּה שֶׁהִזְכִּירוּ חֲכָמִים:
ב עַד הָעֶרֶב. שֶׁכֵּן תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם קָרֵב וְהוֹלֵךְ עַד הָעֶרֶב. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר שֶׁקָּרֵב וְהוֹלֵךְ עַד פְּלַג הַמִּנְחָה:
ג כָּל הַיּוֹם. דִּתְחִלָּתָהּ מִיָּד אַחַר תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן מִנְחָה דִּתְחִלָּתָהּ לְאַחַר שֵׁשׁ וּמֶחֱצָה כִּדְאִיתָא רֵישׁ פֶּרֶק ה' דִּפְסָחִים. וּמִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן דְּמִנְחָה תָּדִיר הִקְדִּימָהּ מַתְנִיתִין:
ד שֶׁבַע שָׁעוֹת. הַתּוֹסָפוֹת לֹא גָרְסֵי לַהּ וְהֵעִידוּ שֶׁהִיא רַק בְּרַיְתָא, וְרַבִּי לֹא שְׁנָאָהּ בְּמַתְנִיתִין דְּלֹא סְבִירָא לֵיהּ כְּוָתֵיהּ, אֲבָל בְּשֶׁל שַׁחַר סְבִירָא לֵיהּ כְּוָתֵיהּ: