עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ו
כג אֲבָל לְהָרַמְבַּ"ם לֹא פֵרֵשׁ בְּמַתְנִיתִין אֶלָּא עִקֵּל בִּלְבַד. דְּפִיקָה יוֹצְאָה מִגּוּדָלוֹ לֹא הָוֵי פֵּרוּשׁ דְּבַעַל פִּיקָה. וּמְפָרֵשׁ בַּעַל פִּיקָה הוּא שֶׁתְּהֵא עֲקֵבוֹ מֵאַחַר רַגְלָיו בּוֹלֶטֶת וְיוֹצֵאת יוֹתֵר מִן הָרָאוּי:
כד בַּגְּמָרָא, לֹא תֵימָא דְטַרְפָא וְלֹא סְדִיקָה, אֶלָּא כֵּיוָן דְּטַרְפָא אַף עַל גַּב דִּסְדִיקָה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י טַרְפָא קְלוּשָׁה. וְהֶעָרוּךְ פֵּרֵשׁ רְחָבָה וּמְשֻׁוָּה:
כה אֶצְבְּעוֹתָיו. בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו. הָרַמְבַּ"ם:
כו הַפֶּרֶק. פֶּרֶק רִאשׁוֹן הַסָּמוּךְ לְכַף הַיָּד. הָרַמְבַּ"ם:
כז וְתֵימַהּ, דִּלְקַמָּן מְפָרֵשׁ הָרַ"ב כָּל שֶׁכֵּן אִם הָיָה בְיָדוֹ אַחַת חָמֵשׁ וּבְיָדוֹ אַחַת שֵׁשׁ דַּהֲוֵי מוּם כוּ', וְהָאֵיךְ תָּלֵי טַעֲמָא הָכָא בְהוֹאִיל וַחֲתָכָהּ כוּ'. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב, אִם חָתַךְ אֶת הַיְתֵרָה כָּשֵׁר, וְאִם הָיָה בָהּ עֶצֶם אֲפִלּוּ חֲתָכָהּ פָּסוּל. וְלִדְבָרָיו פֵּרוּשׁ וַחֲתָכָהּ כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ חֲתָכָהּ:
כח עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. לִישְׁנָא דִקְרָא נָקַט. רַשִׁ"י. וּבַגְּמָרָא עֲבִיד צְרִיכוּתָא אַקְּרָא:
כט הַכּוּשִׁי. לְפֵרוּשׁ הָרַ"ב לְעֵיל שֶׁמַּרְאָיו חֲשׁוּכִים שָׁחֹר וְאֵינוֹ כְּכוּשִׁי, וְכֵן נִרְאֶה שֶׁפֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם, קָשֶׁה כּוּשִׁי לָמָּה לִּי, דְּכָל שֶׁכֵּן הוּא. וְרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ הָתָם שָׁחֹר כְּכוּשִׁי. וּבַגְּמָרָא רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס לֹא תָנֵי כּוּשִׁי:
ל וְהִשָּׁמֵר שֶׁמָּא תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת נֶאֶמְרוּ עַל הַגְּוָנִים, לְפִי שֶׁאֵינָן אֶלָּא שֵׁמוֹת לִבְנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן אֵלּוּ הַגְּוָנִים. הָרַמְבַּ"ם:
לא פְּסוּלִין כוּ'. אַף עַל גַּב דִּכְבָר תָּנֵי יָתֵר עֲלֵיהֶן בָּאָדָם כוּ', מִשּׁוּם דִּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים רָצוּ לְמֵילַף בְּקַל וָחֹמֶר אָדָם מִבְּהֵמָה עַד דִּמְרַבֵּי לֵיהּ מִקְּרָא, לְהָכִי קָאָמַר אַף עַל גַּב דִּכְשֵׁרִין בַּבְּהֵמָה פְּסוּלִין בָּאָדָם: