עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה יא
כח כָּךְ הִגַּהְתִּי מִפֵּרוּשׁ רַשִׁ"י. שֶׁאֵין לְפָרֵשׁ שֶׁדַּעְתּוֹ כְהָרַמְבַּ"ם שֶׁכָּתַב כָּל מַרְבִּית עֲגָלִים כֵּן וְאֵינוֹ מוּם לְפִי שֶׁגְּדֵלִים לְאַחַר מִכָּאן, דְּאִם כֵּן הֲוָה לֵיהּ לְהָרַ"ב לִכְתֹּב נִמְתָּחוֹת עַד לְמַטָּה דְּהַיְנוּ לְמַטָּה מִן הָעַרְקוֹב:
כט וְאִי מִשּׁוּם סֵיפָא פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין נִפְדִּין עֲלֵיהֶן, הָא נַמִּי פְּשִׁיטָא, מִשְׁחָט שָׁחְטִינַן, מִיפְרָק פָּרְקִינַן מִבַּעְיָא. גְּמָרָא:
ל הָרַמְבַּ"ם. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּלֵית לָן לְמֵימַר דְּכָלִיל טְפֵי מַהֲנֵי, מִשּׁוּם דִּבְהָנֵי דְבֵית דִּין שֶׁל אַחֲרֵיהֶן אָמְרוּ שֶׁהֵן מוּמִין. אֲבָל גִּרְסָתֵנוּ בַּגְּמָרָא, אַיְדֵי דִתְנַן שְׁלֹשָׁה הוֹסִיף וְאָמְרוּ לוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ אֶת אֵלּוּ, וְקָתָנֵי וְאָתֵי כִיחִידָאֵי [דְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס וְרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן גַּמְלִיאֵל וְסָלְקָא דַעְתָּא פְּלִיגֵי רַבָּנָן עֲלַיְהוּ] קָא סָתֵים בְּכֻלְּהוּ עַל אֵלּוּ מוּמִין שׁוֹחֲטִים כוּ':