עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה י
כד דְּאִי לֹא תֵימָא הָכִי הָא תָנֵי בְמִשְׁנָה ב' שֶׁאֵין מוּמִין בַּלָּבָן. גְּמָרָא:
כה עֶצֶם. כָּל עֶצֶם שֶׁבְּגָלוּי שֶׁנֶּחֱרַץ בּוֹ חָרוּץ הֲרֵי זֶה מוּם, וְהוּא בִּכְלַל חָרוּץ הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. הָרַמְבַּ"ם:
כו אַחַת גְּדוֹלָה כוּ'. אֲבָל שְׁתֵּיהֶן גְּדוֹלוֹת אוֹ שְׁתֵּיהֶן קְטַנּוֹת לֹא הָוֵי מוּם, דְּמֵחֲמַת בְּרִיּוּתָא יְתֵרְתָּא אוֹ כְּחִישׁוּתָא יְתֵרְתָּא הוּא דַהֲוֵי. אֲבָל אַחַת גְּדוֹלָה כוּ', אִי מֵחֲמַת בְּרִיאוּת הוּא, תַּרְוַיְהוּ בָעֵי מִיבְרָא כוּ' אוֹ תַרְוַיְהוּ בָעֵי מִיכְחַשׁ. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כז וְלֹא כוּ'. וְעַד כַּמָּה תְהֵא [חֲבֶרְתָּהּ קְטַנָּה דְמַכְשִׁירִין], תַּנְיָא כוּ' אֲפִלּוּ אֵינָהּ בַּשְּׁנִיָּה אֶלָּא כְּפוֹל, כְּשֵׁרָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: