עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ז
טז דְּכָל יָתֵר כְּנָטוּל דָּמֵי. גְּמָרָא. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה זֶה הַיָּתֵר מֵרֹאשׁ עֶצֶם הַתַּחְתּוֹן וּלְמַעְלָה. טוּר:
יז קְלוּטוֹת. וְזֶהוּ קָלוּט הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. כִּדְתַנְיָא בַגְּמָרָא:
יח שֶׁנִּשְׁמְטָה כוּ'. וּכְגוֹן דְּלֹא אִעַכּוֹל נִיבֵיהּ. דְּאִי אִעַכּוֹל נִיבֵיהּ, טְרֵפָה נַמִּי הָוֵי. רַשִׁ"י. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ם, שֶׁזֶּה שָׂרוּעַ הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. וְהָכִי תַנְיָא בְתוֹרַת כֹּהֲנִים, זֶה שֶׁנִּשְׁמְטָה יְרֵכוֹ. וּבַגְּמָרָא, שֶׁנִּשְׁתַּרְבְּבָה יְרֵכוֹ. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁאַחַת מִיַּרְכוֹתָיו גְּדוֹלָה מֵחֲבֶרְתָּהּ:
יט רַשִׁ"י. וְהִנֵּה נִרְאֶה לְפִי זֶה שֶׁכְּשֶׁהַשֵּׁנִי בְתוֹךְ הַכֶּסֶל עַצְמוֹ הֲרֵי הִיא גְבוֹהָה וְהָוֵי מוּם. וְאַף בְּפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם כָּתוּב כֵּן, אָמְרוּ כָּסוּל זֶה שֶׁרַגְלוֹ אַחַת בְּתוֹךְ הַכֶּסֶל. עַד כָּאן. אֲבָל בַּגְּמָרָא אַשְׁכְּחַן דְּהָכִי תַנְיָא, כָּסוּל שֶׁרַגְלוֹ אַחַת בְּתוֹךְ הַכֶּסֶל וְרַגְלוֹ אַחַת עַל גַּבֵּי הַכֶּסֶל. וְנִרְאֶה לִי לְהַגִּיהַּ כֵּן בְּפֵרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם. וְכָתַב עוֹד, כָּסוּל נִגְזָר מִן כְּסָלִים: