עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ו · משנה ו
יג פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, דְּכָל בְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ לְכָל בֵּיצָה כִּיס אֶחָד, לְפִי שֶׁהַכִּיס חָלוּק בְּאֶמְצָעִיתוֹ וּמִבַּחוּץ נִכָּר שֶׁהֲרֵי בְאֶמְצַע הוּא מְשֻׁקָּע וְנִרְאֵית בּוֹ שׁוּרָה הָעֲמֻקָּה. עַד כָּאן. וְהוּא הַדִּין דְּנֶחְשָׁב בְּאִידָךְ פִּרְקִין גַּבֵּי מוּמֵי אָדָם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יד רַשִׁ"י. וְלֹא אֲתוֹ לַאֲפוֹקֵי אַכּוּזוֹ בְאָלֶ"ף, דְּהָא אִיכָּא נַמִּי הָתָם דְּתָנֵי אַכּוּזוֹ. אֶלָּא נִרְאֶה לִי דְאָתֵי לַאֲפוֹקֵי הַגִּרְסָא שֶׁהֶעְתִּיק הָרַמְבַּ"ם דְּגָרַס הַרְגִּיזוֹ:
טו לֹא דִיֵּק בְּלִישָׁנֵיהּ שֶׁכָּתַב וְדֻגְמָתוֹ. דְּהָא הִיא גוּפָהּ הִיא, דְּאַדְּהָכָא אִתְּמַר הָתָם: