עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ג
ט מַשְׁמַע דְּלַהֲלָכָה כָתַב כֵּן, דִּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לֹא אִצְטְרִיךְ, דְּדִלְמָא לֹא אָמַר אֶלָּא בְתָם, וְעוֹד שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ דְּרַבָּנָן פְּלִיגֵי. וְדִבְרֵי תֵימַהּ הֵן כוּ', דְּכָל זֶה אַלִּיבָּא דְרַבִּי מֵאִיר בַּגְּמָרָא, אֲבָל רַבָּנָן דְּזֶה הַכְּלָל דְּסֵיפָא פְלִיגֵי דְדַוְקָא בְתָם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י כְּלוֹמַר, הַיּוּ"ד בִּשְׁבָ"א וְהַהֵ"א בְּפַתָּח. וְהוּא לְשׁוֹן צִוּוּי וְאַזְהָרָה:
יא שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁעַל יְדֵי מוּם שֶׁיַּעֲשֶׂה בוֹ יִשָּׁחֵט, אֶלָּא אִם כֵּן נָפַל מֵאֵלָיו. רַשִׁ"י:
יב רַשִׁ"י. וַאֲנִי תָמֵהַּ דְּמִכְּדִי הַטָּלַת מוּם בִּבְכוֹר אִסּוּר הוּא לְגַבֵּיהּ. וּבַסֻּגְיָא לֹא קָאָמַר אֶלָּא דְּלֹא אָתֵי לְמִסְרַךְ. וִיכוֹלַנִי לְפָרֵשׁ דְּסִרְכֵיהּ לֹא מִידִי הוּא, שֶׁאֵינוֹ אִסּוּר לְגַבֵּיהּ. כֵּן נִרְאֶה מִפֵּרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם:
יג כִּדְיָלֵיף לֵיהּ בַּגְּמָרָא מִקְּרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יד שֶׁלֹּא שְׁאָלָם הַקַּסְדּוֹר מַה טִּיבוֹ אֶלָּא הֵם עַצְמָם מְסִיחִים לְפִי תֻמָּם כוּ'. רַשִׁ"י: