עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ב
ז וְאַף עַל גַּבדִּבְמִשְׁנָה א' פֶּרֶק ד' כָּתַב דְּמִדִּכְתִיב וּבְשָׂרָם לְשׁוֹן רַבִּים אַף בַּעַל מוּם בְּמַשְׁמַע, הָא אָמְרִינַן בַּסֻּגְיָא דְהָכָא דִּבְבַעַל מוּם כְּתִיב הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו יֹאכְלֶנּוּ, וּמַה טָּמֵא שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים קַלִּים אוֹכֵל בַּבְּכוֹר, זָר שֶׁאוֹכֵל בְּקָדָשִׁים קַלִּים אֵינוֹ דִּין שֶׁיֹּאכַל בַּבְּכוֹר. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּאָתֵי קַל וָחֹמֶר וּמַפִּיק מֵהֶקֵּשָׁא וְנֶאֱכָל לְזָרִים, מֵאַחַר דְּמִתּוֹקְמָא הֶקֵּשָׁא דַחֲזֵה הַתְּנוּפָה בְּתָם:
ח אַף עַל פִּי כוּ'. אֵין כַּוָּנָתוֹ שֶׁיֶּאֱרַע בּוֹ מוּם בִּשְׁעַת הַקָּזָה בְּהֶכְרֵחַ, לְפִי שֶׁמּוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּפְסִיק רֵישֵׁיהּ וְלֹא יָמוּת, אֲבָל הוּא אוֹמֵר שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁים אִם יֶאֱרַע בּוֹ מוּם אַחַר הַהַקָּזָה לְפִי שֶׁהוּא דָבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן וְלֹא נָפַל בּוֹ הַמּוּם מֵחֲמַת הַהַקָּזָה בְּהֶכְרֵחַ כְּדֵי שֶׁנְּדַמֶּה אוֹתוֹ לִפְסִיק רֵישֵׁיהּ. וּלְפִיכָךְ בֵּאֲרוּ בַּגְּמָרָא שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְהָא, דְּהָא קַיְמָא לָן כְּוָתֵיהּ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן דְּמֻתָּר. הָרַמְבַּ"ם: