עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ה
כד לֹא בְעֵגֶל כוּ'. נֶאֱמַר כָּאן שֶׂה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בַּפֶּסַח שֶׂה, מַה לְּהַלָּן פְּרָט לְכָל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ, אַף כָּאן כוּ'. גְּמָרָא:
כה הַיּוּ"ד קְמוּצָה. וְהוּא חַיָּה. וְכֵן הוּא בַכָּתוּב, כַּצְּבִי וְכָאַיָּל [דְּבָרִים טו]:
כו נָקַט הָכִי, לְפִי שֶׁהִיא טַרְפוּת הַנִּרְאֶה וְנִכָּר. אֲבָל וַדַּאי אִי הֲוָה טַרְפוּת אַחֶרֶת נַמִּי הַפְּדִיָּה שֶׁפָּדָה בוֹ אֵינָהּ כְּלוּם:
כז כְּלוֹמַר, וְלֹא הִכְרִיעוּ בוֹ חֲכָמִים אִם הוּא חַיָּה אוֹ בְהֵמָה:
כח דְּמוֹרֶה בָהּ הֶתֵּרָא, דְּקָסָבַר כֵּיוָן דְּשֶׂה שֶׁאַפְרִישׁ תַּחְתָּיו יְהֵא שֶׁלִּי לָמָּה לִי לִפְדּוֹתוֹ: