עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ד
יח שְׁנֵי זְכָרִים. וְנִתְעָרְבוּ. הָרַמְבַּ"ם:
יט שֶׁנֶּאֱמַר. אַרֵישָׁא קָאֵי, כְּלוֹמַר מְנָלָן דְּפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר בְּשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר וּפֶטֶר חֲמוֹר וְגוֹ'. רַשִׁ"י:
כ גָּדוֹל כוּ'. תִּפְדֶּה תִּפְדֶּה, רִבָּה:
כא וּפוֹדֶה כוּ'. מִדִּכְתִיב וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם וְגוֹ', מַאי בְּהֵמָה תַּחַת בְּהֶמְתָּם, שְׁמַע מִנַּהּ חַד פּוֹטֵר טוּבָא. גְּמָרָא:
כב רַשִׁ"י. דִּבְעוֹדוֹ בְיַד יִשְׂרָאֵל אִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ, דְּאִם כֵּן לָמָּה נוֹתֵן שְׁנֵי טְלָאִים כְּשֶׁיָּלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים כְּדִתְנַן בְּמַתְנִיתִין דִּלְעֵיל. וְהַתּוֹסָפוֹת כָּתְבוּ דְהָכָא בִסְפֵקוֹת מַיְרֵי, כְּמוֹ הַסֵּיפָא נִכְנָס לַדִּיר כוּ'. וְהַשְׁתָּא אֲפִלּוּ כְשֶׁהִיא עֲדַיִן בְּיַד יִשְׂרָאֵל:
כג הָכִי נָקַט בַּגְּמָרָא בְּהָיָה לוֹ עֲשָׂרָה כוּ'. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּלִרְבוּתָא נָקַט עֲשָׂרָה, אַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּן [פִּדְיוֹן] פֶּטֶר חֲמוֹר, כֻּלָּן נִכְנָסִים לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר: