עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ג
יג דִּלְפֹטְרוֹ מִמִּצְוַת עֲרִיפָה לֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מִסָּפֵק. כְּמוֹ שֶׁאֵין נוֹתֵן לַכֹּהֵן מִסָּפֵק, כְּמוֹ כֵן אֵינוֹ עוֹרְפוֹ מִסָּפֵק. תּוֹסָפוֹת. וּבַגְּמָרָא מַתְנִיתִין רַבִּי יְהוּדָה הִיא דִּסְבִירָא לֵיהּ פֶּטֶר חֲמוֹר אָסוּר בַּהֲנָיָה וַאֲפִלּוּ מֵחַיִּים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יד וְאַף עַל גַּב דִּלְגַבֵּי הַפְרָשַׁת טָלֶה אֶחָד הָוֵי לֵיהּ תְּרֵי סְפֵקֵי, שֶׁמָּא אַחַת יָלְדָה שְׁנֵי הַזְּכָרִים, וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר אַחַת יָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה, שֶׁמָּא יָצְאָה הַנְּקֵבָה תְחִלָּה, אֲפִלּוּ הָכִי כֵּיוָן דְּאֶפְשָׁר בְּתַקַּנְתָּא לֵית לֵיהּ לְמִסְמַךְ אַסְּפֵיקֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
טו וְלֹא חַשׁ לְאַדְכּוֹרֵי תַנָּא דְמַתְנִיתִין, מִשּׁוּם דִּכְבָר אַשְׁמוֹעִינַן בְּבָבָא קַמַּיְתָא דְּבִמְקוֹם הַסָּפֵק מַפְרִישׁ טָלֶה וְהוּא לְעַצְמוֹ. וּבְבָבָא דְסֵיפָא דְאַחַת בִּכְּרָה וְאַחַת לֹא בִּכְּרָה דְּתָנָא זָכָר וּנְקֵבָה מַפְרִישׁ טָלֶה וְהוּא לְעַצְמוֹ, וְלֹא תָנָא אֵין לַכֹּהֵן כְּלוּם, מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְאַסּוֹקֵי עֲלַהּ שֶׁנֶּאֱמַר וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה. וְעוֹד כוּ'. תּוֹסָפוֹת:
טז וְאַף עַל גַּב דִּבְזָכָר וּנְקֵבָה אוֹ שְׁנֵי זְכָרִים וּנְקֵבָה לֹא מַמְעִיט מֵהַפְרָשַׁת טָלֶה אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא נַמִּי תְּרֵי סְפֵקֵי, תֵּרֵץ הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה דְּיֵשׁ לוֹמַר דְּשָׁאנֵי שְׁנֵי זְכָרִים וּנְקֵבָה דְּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מַעֲשֶׂה לִתֵּן טָלֶה אַחֵר לַכֹּהֵן אָמְרִינַן לֵיהּ דְּיַפְרִישׁ טָלֶה וְאַף עַל גַּב דִּתְרֵי סְפֵקֵי הוּא. אֲבָל בִּשְׁתֵּי נְקֵבוֹת וְזָכָר אוֹ שְׁנֵי זְכָרִים וּשְׁתֵּי נְקֵבוֹת כֵּיוָן דְּאֵין צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה לִתֵּן שׁוּם טָלֶה לַכֹּהֵן, לֹא אָמְרִינַן שֶׁיַּפְרִישׁ טָלֶה לְעַצְמוֹ, מֵאַחַר דִּתְרֵי סְפֵקֵי הוּא:
יז גַּם הָרַאֲבַ"ד הִשִּׂיגוֹ שֶׁהַכֹּל נִכְנָס בְּסָפֵק אֶחָד שֶׁהוּא שֶׁמָּא הַזָּכָר יָצָא אַחַר הַנְּקֵבָה: