עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ב
ז סוּס. הָרֹא"שׁ גָּרַס כְּמִין פָּרָה, מִדְּגָרַס בְּסָמוּךְ וּמַה הֵם, וְלֹא וּמַהוּ. וְגַם מִדִּתְנַן לְקַמָּן וּטְמֵאָה שֶׁיָּלְדָה כְּמִין טְהוֹרָה. וּכְמִין סוּס בַּבְּרַיְתָא תָּנֵי לַהּ. וְגַם הַצְּרִיכוּתָא שֶׁכָּתַב הָרַ"ב אַבְּרַיְתָא נֶאֶמְרָה בַּסֻּגְיָא. וּמִיהוּ הָרַ"ב גָּרַס וּמַהוּ:
ח סְתָם סוּסִים אֲדֻמִּים הֵם. רַשִׁ"י:
ט טְהוֹרָה שֶׁיָּלְדָה כוּ'. בַּגְּמָרָא יָלֵיף לְהוּ מִקְּרָא. וְהָא דְקָתָנֵי שֶׁהַיּוֹצֵא כוּ', סִימָנִים בְּעָלְמָא הוּא דְּלֹא תֵחָלֵף לְךָ גִּרְסָתְךָ, דְּלֹא תֵימָא זִיל בָּתְרֵיהּ דִּידֵיהּ, וְהַאי טָהוֹר מְעַלְּיָא הוּא, וְהַאי טָמֵא מְעַלְּיָא הוּא, אֶלָּא זִיל בָּתַר אִמֵּיהּ. גְּמָרָא:
י נַפְקָא לָן בַּגְּמָרָא, הוּא טָמֵא, וְאֵין חֲלֵב מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם טָמֵא.וְאָמְרִינַן עֲלַהּ, כְּשֶׁפֵּרַשׁ. אֲבָל לֹא פֵרַשׁ, אָסוּר מִדְּרַבָּנָן. וְכָתַב הָרֹא"שׁ דְּטַעֲמָא מִשּׁוּם דְּאָתֵי לְאִחַלּוֹפֵי בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה. וְכֵן בְּשַׂר אָדָם כֵּיוָן דְּאֵין דֶּרֶךְ לֶאֱכֹל בְּשַׂר אָדָם מִחַלַּף בִּבְהֵמָה טְמֵאָה:
יא פֵּרוּשׁ, דְּדָג טָמֵא מַשְׁרִיץ בְּגוּפוֹ עֻבָּרוֹ כִּשְׁאָר בְּהֵמָה וְחַיָּה. אֶלָּא דְרֹב מַשְׁרִיץ בְּמִינוֹ, וְזֶה הִשְׁרִיץ מִין אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁבָּלַע כוּ':
יב אָסוּר כוּ'. תֵּימַהּ, דִּבְמַסֶּכֶת אֳהָלוֹת סוֹף פֶּרֶק י"א תְּנַן, בְּעוֹפוֹת וּבְדָגִים כְּדֵי שֶׁתִּפֹּל לָאוּר וְתִשָּׂרֵף, אַלְמָא חֲשִׁיב עִכּוּל, וְהָכָא נַמִּי לִשְׁתְּרֵי. וְיֵשׁ לְחַלֵּק בֵּין אִסּוּר לְטֻמְאָה. עוֹד יֵשׁ לוֹמַר דְּיֵשׁ לְהַחְמִיר כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא דְּבָעֵי מֵעֵת לְעֵת, וְהָכָא בְלֹא שָׁהָה שָׁם כְּדֵי עִכּוּל. תּוֹסָפוֹת: