עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות· רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה א
א הַלּוֹקֵחַ כוּ'. בַּגְּמָרָא עֲבִיד צְרִיכוּתָא כָּל הָנֵי לָמָּה לִי לְמִתְנֵי:
ב וּמִיהוּ אִיכָּא נַמִּי דִּינֵי דְמִתְנְיָא בִטְהוֹרָה וְאִיתַנְהוּ נַמִּי בִטְמֵאָה, כְּגוֹן הַמְקַבֵּל צֹאן בַּרְזֶל:
ג הֲוָה לֵיהּ לְפָרֵשׁ הַמַּסְקָנָא שֶׁהוּא שֶׁמָּא יַשְׁאִיל אוֹ יַשְׂכִּיר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
ד וְאִם תֹּאמַר הֵיכִי מַשְׁכַּחַת לַהּ שֶׁיַּחְתֹּךְ שׁוּם אֵבָר וְלֹא תִהְיֶה בַּעֲלַת מוּם כוּ'. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּמַשְׁכַּחַת לַהּ כְּגוֹן שֶׁהָיָה יָתֵר כְּמִין אֶצְבַּע בְּיָדָיו אוֹ בְרַגְלָיו וְאֵין בּוֹ עֶצֶם, שֶׁאִם חֲתָכוֹ כָּשֵׁר. בֵּית יוֹסֵף:
ה בַּמִּדְבָּר. וּלְדוֹרוֹת מְנָלָן, אָמַר קְרָא [בְּמִדְבָּר ג] וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם, וְהָיוּ בַּהֲוָיָתָן יְהוּ. גְּמָרָא:
ו כֹּהֲנִים מְנָלָן, כִּדְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת נִקְרְאוּ כֹהֲנִים לְוִיִּם, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן, וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק [יְחֶזְקֵאל מד]. גְּמָרָא: