עיקר תוספות יום טוב על משנה ביצה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ה · משנה ב
ה דַּהֲוֵי אִסּוּרָא דְּאוֹרַיְתָא, דְּהַיְנוּ קוֹצֵר שֶׁתּוֹלֵשׁ מִן הַמְּחֻבָּר. רַשִׁ"י:
ו כְּלִי שֶׁל גֹּמֶא שֶׁאוֹרְגִין אוֹתוֹ וְעוֹשִׂין כְּמִין חָבִית אֲרֻכָּה, וּלְמֵדִין בּוֹ לָשׁוּט. רַשִׁ"י:
ז וַיַּכּוּ כָף וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ [מְלָכִים ב יא], מְתֻרְגָּם וּטְפָחוּ יַד:
ח כְּמוֹ סָפַקְתִּי עַל יָרֵךְ [יִרְמְיָה יח]:
ט מְרַקְּדִין. עֵת לִרְקֹד [קֹהֶלֶת ג] מְתַרְגֵּם לְטָפְזָא בְּהִלּוּלָא. וּמְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר [שְׁמוּאֵל ב ו] מְתֻרְגָּם מְרַקֵּד וּמְשַׁבֵּחַ:
י וּלְהָנָךְ קַמָּאֵי קָרֵי שְׁבוּת, דְּאִסּוּר שְׁבוּת גָּמוּר יֵשׁ בָּהֶן, לְפִי שֶׁאֵין בָּהֶן צַד לְסַלֵּק גְּזֵרוֹת חֲכָמִים מֵעֲלֵיהֶן, שֶׁאֵין בָּהֶם לַחְלוּחִית מִצְוָה. רַשִׁ"י:
יא פְּסַק דִּין לְדִינִין וּשְׁטַר אֵרוּסִין לְקִדּוּשִׁין וּשְׁטַר חֲלִיצָה לְחוֹלֶצֶת וּכְתֻבָּה לַיְּבָמָה. רַשִׁ"י. וְכָל שֶׁכֵּן גֵּרוּשִׁין, דְּלֹא סַגִּי אֶלָּא בִּכְתִיבָה וּבוֹ בַּיּוֹם, וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא חָשׁ לְמִתְנֵיהּ. הָרַ"ן:
יב וּתְמִיהָנִי שֶׁפֵּרְשׁוּ דְּלֹא כַּחֲכָמִים דִּסְבִירָא לְהוּ דִסְתָמָן לַכֹּהֲנִים, דְּהָכִי קַיְמָא לָן (בַּעֲרָכִין פֶּרֶק ח מִשְׁנָה ו) וְהָא וַדַּאי דִכְשֶׁמַּחֲרִים לַכֹּהֵן דַּהֲוֵי נַמִּי כְּמִקַּח וּמִמְכָּר. וְאֶפְשָׁר דְּכָל שֶׁכֵּן הוּא וּרְבוּתָא הוּא לְאַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת דְּלַגָּבוֹהַּ מֵחֲזֵי כְּמִקַּח וּמִמְכָּר:
יג עַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי פֶּרֶק ג' מִשְׁנָה ו'. וְכִי תֵימָא הָא אָמְרִינַן דְּחֶפְצֵי שָׁמַיִם מֻתָּרִין כוּ', יֵשׁ לוֹמַר דְּלֹא דָּמֵי כֻּלֵּי הַאי לְמִּקָּח וּמִמְכָּר, שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת לְגַמְרֵי כְּמוֹ הָנֵי דְהָכָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יד קַל וָחֹמֶר בְּשַׁבָּת. הָכִי קָאָמַר, כִּי אִתְנוּ בֵּי מִדְרָשָׁא לְעִנְיַן יוֹם טוֹב מִיתְנוּ, וְקַל וָחֹמֶר בְּשַׁבָּת. וּבָרֵישָׁא דְּקָתָנֵי כָּל שֶׁחַיָּבִים כוּ' בְּשַׁבָּת חַיָּבִים עָלָיו בְּיוֹם טוֹב, רָצָה לוֹמַר אֲחֵרִים שֶׁלֹּא הֻזְכְּרוּ בְּמִשְׁנָה זֹאת, וְאֵלּוּ הֵן אַסֵּיפָא קָאֵי, כָּל אֵלּוּ בְּיוֹם טוֹב כוּ':
טו אֵין כוּ'. לִהְיוֹת מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב מָה שֶׁאָסוּר בְּשַׁבָּת. אֲבָל לְעִנְיַן עֳנָשִׁין יֵשׁ הַרְבֵּה, שֶׁזֶּה בִּסְקִילָה וְכָרֵת וְזֶה בְּלָאו גְּרֵידָא. רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת. וּמֵהַאי טַעְמָא נִיחָא דְּלֹא חָשֵׁיב מֻקְצֶה דִבְשַׁבָּת מֻתָּר, דְּלֹא בָּא אֶלָּא לוֹמַר דְּאֵין מֻתָּר בְּיוֹם טוֹב מַה שֶּׁאָסוּר בְּשַׁבָּת:
טז וְהָכִי נַמִּי הַבְעָרָה: