אור ברסלב

עיקר תוספות יום טוב על משנה ביצה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי

פרק ה

פרק ד

משנה א

א לִישְׁנָא דְּכִי יִשַּׁל זֵיתֶךָ [דְּבָרִים כח]. גְּמָרָא:

ב וְכָתַב הָרֹא"שׁ, וְיוֹתֵר נִרְאֶה כְּדִבְרֵי רִ"י דִּבְשַׁבָּת דְּקָתָנֵי בַּסֵּיפָא קָאֵי אַהָנֵי תְּרֵי בָּבֵי, דְּמִדְּקָתָנֵי רֵישָׁא בְּיוֹם טוֹב אֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת וּבַסֵּיפָא קָתָנֵי בְּשַׁבָּת, מַשְׁמַע דְּקָאֵי אַתְּרֵי בָּבֵי:

ג כַּדֵּי יַיִן כוּ'. מוֹקְמִינַן בַּגְּמָרָא בִּדְטִבְלָא, דְּאָסוּר לְטַלְטְלָן, וְהָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא תֵימָא בְּפֵרוֹת הָרְאוּיִן לְטַלְטֵל דַּוְקָא קָא מַשְׁמַע לָן, דַּאֲפִלּוּ בְּאֵין רְאוּיִן, דִּכְלִי נִטַּל לְצֹרֶךְ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִטַּל. וּלְמַאן דְּאָמַר שֶׁאֵינוֹ נִטַּל, מוֹקְמִינַן דַּוְקָא בְּפֵרוֹת הָרְאוּיִן, וְהָדַר תָּנֵי כַּדֵּי יַיִן, לְאַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ בְּהֶפְסֵד מֻעָט הִתִּירוּ:

ד הַדֶּלֶף. דַּוְקָא בְּדֶלֶף הָרָאוּי לִרְחִיצָה, דְּאִי בְּשֶׁאֵינוֹ רָאוּי אָסוּר, דִּמְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ. הָרַ"ן:

משנה ב

ה דַּהֲוֵי אִסּוּרָא דְּאוֹרַיְתָא, דְּהַיְנוּ קוֹצֵר שֶׁתּוֹלֵשׁ מִן הַמְּחֻבָּר. רַשִׁ"י:

ו כְּלִי שֶׁל גֹּמֶא שֶׁאוֹרְגִין אוֹתוֹ וְעוֹשִׂין כְּמִין חָבִית אֲרֻכָּה, וּלְמֵדִין בּוֹ לָשׁוּט. רַשִׁ"י:

ז וַיַּכּוּ כָף וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ [מְלָכִים ב יא], מְתֻרְגָּם וּטְפָחוּ יַד:

ח כְּמוֹ סָפַקְתִּי עַל יָרֵךְ [יִרְמְיָה יח]:

ט מְרַקְּדִין. עֵת לִרְקֹד [קֹהֶלֶת ג] מְתַרְגֵּם לְטָפְזָא בְּהִלּוּלָא. וּמְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר [שְׁמוּאֵל ב ו] מְתֻרְגָּם מְרַקֵּד וּמְשַׁבֵּחַ:

י וּלְהָנָךְ קַמָּאֵי קָרֵי שְׁבוּת, דְּאִסּוּר שְׁבוּת גָּמוּר יֵשׁ בָּהֶן, לְפִי שֶׁאֵין בָּהֶן צַד לְסַלֵּק גְּזֵרוֹת חֲכָמִים מֵעֲלֵיהֶן, שֶׁאֵין בָּהֶם לַחְלוּחִית מִצְוָה. רַשִׁ"י:

יא פְּסַק דִּין לְדִינִין וּשְׁטַר אֵרוּסִין לְקִדּוּשִׁין וּשְׁטַר חֲלִיצָה לְחוֹלֶצֶת וּכְתֻבָּה לַיְּבָמָה. רַשִׁ"י. וְכָל שֶׁכֵּן גֵּרוּשִׁין, דְּלֹא סַגִּי אֶלָּא בִּכְתִיבָה וּבוֹ בַּיּוֹם, וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא חָשׁ לְמִתְנֵיהּ. הָרַ"ן:

יב וּתְמִיהָנִי שֶׁפֵּרְשׁוּ דְּלֹא כַּחֲכָמִים דִּסְבִירָא לְהוּ דִסְתָמָן לַכֹּהֲנִים, דְּהָכִי קַיְמָא לָן (בַּעֲרָכִין פֶּרֶק ח מִשְׁנָה ו) וְהָא וַדַּאי דִכְשֶׁמַּחֲרִים לַכֹּהֵן דַּהֲוֵי נַמִּי כְּמִקַּח וּמִמְכָּר. וְאֶפְשָׁר דְּכָל שֶׁכֵּן הוּא וּרְבוּתָא הוּא לְאַשְׁמְעִינַן דַּאֲפִלּוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת דְּלַגָּבוֹהַּ מֵחֲזֵי כְּמִקַּח וּמִמְכָּר:

יג עַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי פֶּרֶק ג'‏ מִשְׁנָה ו'. וְכִי תֵימָא הָא אָמְרִינַן דְּחֶפְצֵי שָׁמַיִם מֻתָּרִין כוּ', יֵשׁ לוֹמַר דְּלֹא דָּמֵי כֻּלֵּי הַאי לְמִּקָּח וּמִמְכָּר, שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת לְגַמְרֵי כְּמוֹ הָנֵי דְהָכָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

יד קַל וָחֹמֶר בְּשַׁבָּת. הָכִי קָאָמַר, כִּי אִתְנוּ בֵּי מִדְרָשָׁא לְעִנְיַן יוֹם טוֹב מִיתְנוּ, וְקַל וָחֹמֶר בְּשַׁבָּת. וּבָרֵישָׁא דְּקָתָנֵי כָּל שֶׁחַיָּבִים כוּ'‏ בְּשַׁבָּת חַיָּבִים עָלָיו בְּיוֹם טוֹב, רָצָה לוֹמַר אֲחֵרִים שֶׁלֹּא הֻזְכְּרוּ בְּמִשְׁנָה זֹאת, וְאֵלּוּ הֵן אַסֵּיפָא קָאֵי, כָּל אֵלּוּ בְּיוֹם טוֹב כוּ':

טו אֵין כוּ'. לִהְיוֹת מֻתָּר לְכַתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב מָה שֶׁאָסוּר בְּשַׁבָּת. אֲבָל לְעִנְיַן עֳנָשִׁין יֵשׁ הַרְבֵּה, שֶׁזֶּה בִּסְקִילָה וְכָרֵת וְזֶה בְּלָאו גְּרֵידָא. רַשִׁ"י וְתוֹסָפוֹת. וּמֵהַאי טַעְמָא נִיחָא דְּלֹא חָשֵׁיב מֻקְצֶה דִבְשַׁבָּת מֻתָּר, דְּלֹא בָּא אֶלָּא לוֹמַר דְּאֵין מֻתָּר בְּיוֹם טוֹב מַה שֶּׁאָסוּר בְּשַׁבָּת:

טז וְהָכִי נַמִּי הַבְעָרָה:

משנה ג

יז לִבְנוֹ. וְאַף עַל גַּב דְּהוּא יָחִיד לֹא קָנָה, לְפִי שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִמְסֹר כְּלֵיהֶן וְחֶפְצֵיהֶן לִבְנֵיהֶן וְאֵינָם מַחְשִׁיבִין אוֹתָם כְּאִלּוּ הוֹצִיאוּם מֵרְשׁוּתָם. הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה:

משנה ד

יח וְהַשּׁוֹאֵל דְּקָתָנֵי בְּדִבּוּרָא בְּעָלְמָא וְלֹא מָשַׁךְ מִבְּעוֹד יוֹם, וְקָא מַשְׁמַע לָן כֵּיוָן דְּאַסְמְכֵיהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ אוֹקְמֵיהּ. רַשִׁ"י:

יט פֵּרוּשׁ לְהַשְׁאִיל כְּלִי זֶה לְהַשּׁוֹאֵל הַזֶּה, וְכֵיוָן דִּבְעֶרֶב יוֹם טוֹב זֶה לֹא אָמַר לֵיהּ לֹא אוֹקְמֵיהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ, מִשּׁוּם דְּמֵימַר אָמַר דִּלְמָא מַשְׁכַּח אִינִישׁ אַחֲרִינָא וְאַזִּיל וְשָׁאִיל מִנֵּיהּ. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

כ שְׁתֵּיהֶן. וְלֹא בַּטְלֵי מַיִם וּמֶלַח אַגַּב הָעִסָּה, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין. גְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

משנה ה

כא בּוֹר כוּ'. כָּל מָקוֹם שֶׁשּׁוֹנֶה בּוֹר הוּא מַיִם מְכֻנָּסִים, וְהָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא, דְּאִלּוּ הַנּוֹבְעִים הֲרֵי הֵן כְּרַגְלֵי כָּל אָדָם, פֵּרוּשׁ הַמְּמַלֵּא רִאשׁוֹן:

כב רַשִׁ"י. וְנִרְאֶה בְּעֵינַי דְּדַוְקָא כְּשֶׁלֹּא עֵרֵב אֶחָד מֵהֶן, דְּאִם לֹא כֵן הוּא מְעַכֵּב. עוֹד יֵשׁ לוֹמַר דְּשָׁאנֵי מַיִם דְּכָלִין וְאֵינָם נִשְׁאָרִים לְאַחַר עֲשִׂיַּת צְרָכָיו בָּהֶם, שַׁיָּךְ לוֹמַר בָּהֶם יֵשׁ בְּרֵרָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּכֵלִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

כג דִּתְחוּמִין דְּרַבָּנָן, וּבִדְרַבָּנָן קַיְמָא לָן יֵשׁ בְּרֵרָה:

משנה ז

כד אֶלָּא אִם כֵּן. וְאַף עַל גַּב דִּבְמִשְׁנָה ד'‏ בְּדִבּוּרָא קָנִי לֵיהּ הַשּׁוֹאֵל, שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר לֵיהּ מַשְׁאִיל לַשּׁוֹאֵל גּוּפֵיהּ, הִלְכָּךְ סָמְכָה דַעְתֵּיהּ, אֲבָל הָכָא דְּלֹא אָמַר לֵיהּ בָּעִינַן זִכּוּי. הָרַ"ן:

כה אֵין מַשְׁקִין. לְעִנְיַן הַהַשְׁקָאָה בְּעָלְמָא וַדַּאי אֵלּוּ וְאֵלּוּ מְזוֹנוֹתֵיהֶם עָלֶיךָ וּמֻתָּר לְהַשְׁקוֹתָם, מִשּׁוּם הָכִי מְפֹרָשׁ בַּגְּמָרָא דְּמִשּׁוּם שְׁחִיטָה נָקַט, וְאַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לָן דְּלִשְׁקֵי וְהָדַר לִשְׁחֹט, מִשּׁוּם סִירְכָא דְּמַשְׁכָּא כוּ'. הָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

כו בָּעִיר. כְּתַנָּא קַמָּא דִּבְרַיְתָא שֶׁפֵּרֵשׁ שֶׁיּוֹצְאוֹת וְרוֹעוֹת חוּץ לַתְּחוּם וּבָאוֹת וְלָנוֹת בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, וְנִמְצָא שֶׁהֵן מוּכָנוֹת:

כז בָּאֲפָר. פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם שָׁם הַכְּפָרִים. וְהֶעָרוּךְ פֵּרֵשׁ כְּמוֹ וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ [בְּרֵאשִׁית מא], וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁהֵם חוּץ לַתְּחוּם, וְהֵם מֻקְצִים, דְּאֵין דַּעַת אַנְשֵׁי הָעִיר עֲלֵיהֶן. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ פֶּרֶק ד'‏ מִשְׁנָה ג'. וּמִיהוּ הָכָא אִיתָא מַאן דְּאָמַר בַּגְּמָרָא דְּאַף רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה דַּהֲוֵי כִּגְרוֹגָרוֹת וְצִמּוּקִים דְּדָחִינְהוּ בַּיָּדַיִם:

סוף הספר

תוכן העניינים

עיקר תוספות יום טוב על משנה ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה