עיקר תוספות יום טוב על משנה ביצה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ו
יח כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. אַף עַל גַּב שֶׁהוּא הָיָה מִזֶּרַע הִלֵּל:
יט וְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אִם כֵּן עוֹשֶׂה מְלָאכָה כְּגוֹן מְמַחֵק אוֹ מְחַתֵּךְ כוּ' שֶׁהֵן אֲבוֹת מְלָאכוֹת לְעַצְמָן, אֲבָל חֲזָרַת חֻלְיוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם אֶלָּא מִשּׁוּם בִּנְיָן, אֵין בּוֹנֶה אֶלָּא בְּבַיִת וְאֹהָלִים. רַשִׁ"י:
כ וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר פַּת מְרֻבָּה כְּמוֹ שֶׁכּוֹתֵב לְקַמָּן, אֶלָּא לְהָכִי קָרֵי לַהּ עָבָה בַּבְּרַיְתָא, מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי בְּלִישָׁה. אִי נַמִּי בְּאַתְרָא דְהַאי תַנָּא פַּת מְרֻבָּה פַּת עָבָה קָרֵי לַהּ: