עיקר תוספות יום טוב על משנה ביצה· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ה
כא וּבַגְּמָרָא רָמֵי אַמַּתְנִיתִין ב' דְּלֹא שָׁרֵי בֵּית הִלֵּל מִשּׁוּם שִׂמְחַת יוֹם טוֹב אֶלָּא בְּדֶקֶר נָעוּץ, וַאֲפִלּוּ הָכִי לְכַתְּחִלָּה לֹא. וּמְשָׁנֵי טַעֲמַיְיהוּ דְּבֵית הִלֵּל מִשּׁוּם דְּיֵשׁ תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו, וּסְבִירָא לֵיהּ דְּאַף עַל פִּי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִסּוּר מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ לְצֹרֶךְ גּוּפוֹ כוּ' (אִי נַמִּי מֻחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה דְהָכָא. רַשִׁ"י) וְזֶה הֲוָה לֵיהּ לְהָרַ"ב לִכְתֹּב דְּלֹא נִטְעֶה בַּהֲלָכָה כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כב וּמִיהוּ בִּנְיָן מַמָּשׁ לֹא הָוֵי, דְּאֵין בִּנְיָן בְּכֵלִים, וְקָאָסְרֵי לֵיהּ בֵּית הִלֵּל מִדְּרַבָּנָן. וּמִן הַצַּד הַיְנוּ יָדוֹת לִשְׁנֵי רָאשֵׁי הַדַּף. רַשִׁ"י:
כג דְּאַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ כְּתִיב [שְׁמוֹת יב], וְהַהוֹצָאָה אַף הִיא בְּאֹכֶל וּבְמַשְׁקֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּדְבָרִים אֲחֵרִים אָמְרִינַן מִתּוֹךְ. הַמַּגִּיד:
כד דְּמִדְּאוֹרַיְתָא הֻתְּרָה לְגַמְרֵי, אֶלָּא רַבָּנָן הוּא דְּגָזוּר בְּמִידֵי דְּהִיא טִרְחָא שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, וּבְכֻלָּהּ לֹא בָּעֵי לְמִגְּזַר, מִשּׁוּם דְּאֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ. רַשִׁ"י:
כה יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִי מַיְרֵי דַּוְקָא בְּיֵשׁ אֳכָלִין בַּבַּיִת, אִי נַמִּי כֵּלִים שֶׁיֵּשׁ לַיּוֹם צֹרֶךְ בָּהֶן, אוֹ דְּכֵיוָן דְּלִבּוֹ דוֹאֵג מִשּׁוּם גְּנֵבָה חָשֵׁיב צֹרֶךְ קְצָת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: