עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה י
לט קוֹנָם. מְבֹאָר בְּרֵישׁ נְדָרִים שֶׁהָאוֹמֵר קוֹנָם תּוֹפֵס הַחֵפֶץ בְּקָרְבָּן, שֶׁקּוֹנָם כִּנּוּי לְקָרְבָּן הוּא, וְיִהְיֶה פֵּרוּשׁ הַלָּשׁוֹן, קוֹנָם יִהְיֶה אִם אַתָּה נֶהֱנֶה כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מ יִירָשֶׁנּוּ. שֶׁזֶּה כְּאוֹמֵר נְכָסַי עָלֶיךָ אֲסוּרִים (נְדָרִים פ"ה מ"ג). הָרַמְבַּ"ם:
מא לֹא כוּ'. שֶׁזֶּה כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לֵיהּ נְכָסִים אֵלּוּ אֲסוּרִים עָלֶיךָ. שָׁם. וְכָתַב הָרַ"ן לָאו לְמֵימְרָא דְּכֵיוָן דִּנְכָסִים אֲסוּרִים לוֹ בַּהֲנָאָה לֹא יִזְכֶּה בָּהֶן, דְּהָא קָתָנֵי סֵיפָא וְיִתֵּן לְבָנָיו וּלְאֶחָיו וְאִם אֵין לוֹ לֹוֶה וּבַעֲלֵי חוֹב כוּ', וְאִם לֹא זָכָה בְּגוּף הַנְּכָסִים הֵיאַךְ נוֹתְנָם לְבָנָיו אוֹ לְאֶחָיו, וְהֵיאַךְ בַּעֲלֵי חוֹב בָּאִים וְנִפְרָעִים, אֶלָּא וַדַּאי נְכָסִים דִּידֵיהּ נִינְהוּ אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לֵהָנוֹת מֵהֶם. עַד כָּאן. וּמִשּׁוּם הָכִי נִיחָא לְשׁוֹן וְיַחֲזִיר. אֲבָל הָרַ"ן הֶעְתִּיק וְיִתֵּן. וְכֵן הוּא בַּיְרוּשַׁלְמִי:
מב וְיַחֲזִיר. לָאו לְמֵימְרָא שֶׁיִּתְּנוּ לָהֶם מַמָּשׁ, אֶלָּא שֶׁמַּרְאֶה לָהֶם מָקוֹם וְאוֹמֵר לָהֶם נְכָסַי אֵלּוּ אָסַר עָלַי אַבָּא וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה אֶעֱשֶׂה בָּהֶם, טְלוּ לְעַצְמְכֶם וַעֲשׂוּ מֵהֶם מַה שֶּׁתִּרְצוּ. וּכְהַאי גַּוְנָא לָאו מַתָּנָה הוּא אֶלָּא גַּוְנָא דְּהֶפְקֵר. אֲבָל הַבֵּית יוֹסֵף כָּתַב שֶׁאֲפִלּוּ לִתְּנָם מַמָּשׁ מֻתָּר, כֵּיוָן שֶׁמּוֹדִיעָם שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁאֲסוּרִים עָלָיו נוֹתְנָם לָהֶם אֵין כָּאן טוֹבַת הֲנָאָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מג לָאו דַּוְקָא. וְעַיֵּן פֶּרֶק ד' דִּנְדָרִים מִשְׁנָה ז'. וְלֹא תָּנֵי הָכָא נַמִּי אֵינוֹ רוֹצֶה, מִשּׁוּם דְּוַדַּאי אֵינוֹ רוֹצֶה. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מד וְנִפְרָעִים. אַחַר מִיתָה. וַאֲפִלּוּ בְּחַיָּיו הֲוָה שָׁרֵי בִּכְהַאי גַּוְנָא, כְּדִתְנַן (שָׁם) הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל יֵלֵךְ אֵצֶל חֶנְוָנִי כוּ'. אֶלָּא לְפִי שֶׁזֶּה אֵין רוֹצֶה שֶׁיֵּהָנֶה מִמֶּנּוּ כְּלָל בְּחַיָּיו וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת תַּקָּנָה אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ. תּוֹסָפוֹת: