עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה ה
כב שָׁוֶה פְרוּטָה. לְאַשְׁמָה בָהּ, פְּרָט לְפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה. סִפְרָא:
כג וְנִשְׁבַּע לוֹ. לְדִבְרֵי הָרַ"ב בְּפֵרוּשׁ מִשְׁנָה ז' פֶּרֶק ד' דְּבָבָא מְצִיעָא דְּעַל כְּפִירַת פְּרוּטָה נִשְׁבָּעִין, אָתֵי שַׁפִּיר. אֲבָל לְפִי דְּבָרָיו בְּרֵישׁ פֶּרֶק ו' דִּשְׁבוּעוֹת אֵין נִשְׁבָּעִין עַל כְּפִירָה פְּחוּתָה מִשְּׁתֵּי כֶּסֶף. פֵּרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּעַל יְדֵי בֵּית דִּין אֵין נִשְׁבָּעִין, וְהָכָא בְּנִשְׁבָּע עַל יְדֵי עַצְמוֹ:
כד וּמְסַיֵּם נִמּוּקֵי יוֹסֵף, דִּכְתִיב בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ, דְּמַשְׁמַע שֶׁנִּשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר וּמֵבִיא אֲשָׁמוֹ. וְהָרַמְבַּ"ם נָתַן טַעַם לַדָּבָר מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר נִתְיָאֲשׁוּ מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁבַּע וְאֵין בָּאִין עוֹד לְתָבְעוֹ. וְלִדְבָרָיו בְּאֵינוֹ נִשְׁבַּע אֲפִלּוּ לְהוֹדִיעוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ. אֲבָל הַטּוּר שֶׁכָּתַב שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ לוֹמַר לוֹ כָּךְ וְכָךְ גְּזַלְתִּיךָ בֹּא וְקַח מִמֶּנִּי:
כה לְהוֹלִיכוֹ שֶׁאִם יַאַנְסוּהוּ חַיָּב לְהַחְזִיר וְלֹא הָוֵי הֲשָׁבָה כוּ'. רַשִׁ"י:
כו לִשְׁלוּחוֹ. עַיֵּן פֶּרֶק ח' דְּבָבָא מְצִיעָא מִשְׁנָה ג' בְּדִבְרֵי הָרַ"ב, דִּפְלֻגְתָּא דְּשָׁלִיחַ בְּעֵדִים שָׁיְכָא נַמִּי הָכָא. וְכֵן הוּא בְּהֶדְיָא בַּגְּמָרָא:
כז רַשִׁ"י. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, מִתּוֹךְ פֵּרוּשׁוֹ מַשְׁמַע דְּנוֹתְנוֹ לִשְׁלִיחַ בֵּית דִּין וְהוּא שׁוֹמְרוֹ בְּיָדוֹ עַד שֶׁיָּבֹא הַנִּגְזָל. וְאֵין נִרְאֶה כוּ'. וּמַסְּקֵי דְּנִרְאֶה דְּמַתְנִיתִין אַיְרֵי לְעִנְיַן אַחֲרָיוּת הַדֶּרֶךְ, דְּמִפְטַר כְּשֶׁיִּתֵּן לִשְׁלִיחַ בֵּית דִּין וְיֵשׁ לוֹ כַּפָּרָה מִיָּד וְאֵין צָרִיךְ לוֹ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְיַד הַנִּגְזָל, כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוֹ שְׁלִיחַ בֵּית דִּין. וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם:
כח לְיוֹרְשָׁיו. נִרְאֶה דְּאָתֵי לְאַשְׁמוֹעִינַן דַּאֲפִלּוּ לַיּוֹרְשִׁים יוֹלִיךְ לְמָדַי. אִי נַמִּי לְעִנְיַן קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם. וְלֹא דָּמִי לְיוֹרְשֵׁי גַּזְלָן דְּאֵין מְשַׁלְּמִין חֹמֶשׁ. תּוֹסָפוֹת: