עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ח · משנה ז
לז אַף עַל פִּי כוּ'. סְתָמָא הִיא, וְלֹא רַבִּי עֲקִיבָא קָאָמַר לַהּ. רַשִׁ"י:
לח אֵין כוּ'. צַעַר שֶׁדּוֹאֵג עַל בָּשְׁתּוֹ. רַשִׁ"י:
לט הָשֵׁב וְגוֹ'. וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ. וּמִמֵּילָא שֶׁיְּפַיְּסֶנּוּ כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלֵּל. כִּי מִי פֶתִי יָסוּר הֵנָּה לְבַקֵּשׁ מֵאָדָם שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא יָמוּת עַל חֶטְאוֹ אֲשֶׁר חָטָא נֶגֶד זֶה הָאָדָם עַצְמוֹ וְלֹא יְפַיְּסֶנּוּ תְּחִלָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מ וּלְפִיכָךְ סַמֵּא אֶת עֵינִי לָאו דַּוְקָא, אֶלָּא אֲפִלּוּ הַכָּאָה וּפְצִיעָה בְּלֹא חֶסְרוֹן רָאשֵׁי אֵבָרִים נַמִּי. וְכֵן בַּסֵּיפָא לֹא נָקַט אֶלָּא נִזְקֵי מָמוֹנוֹ, דִּבְהָכִי פָּטוּר, וְנָקַט סַמֵּא לְלַמְּדֵנוּ דְּאִם אָמַר בְּפֵרוּשׁ עַל מְנָת לִפְטֹר דְּפָטוּר אֲפִלּוּ בְּהָנֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מא פָּטוּר. מַתְנִיתִין דְּאָתֵי לְיָדֵיהּ בְּתוֹרַת שְׁמִירָה, וַהֲדַר אָמַר לוֹ שְׁבֹר כוּ'. וּמִשּׁוּם הָכִי אִי לָאו דְּאָמַר לֵיהּ עַל מְנָת לִפְטֹר הֲוָה חַיָּב, דִּשְׁבֹר עַל מְנָת לְשַׁלֵּם קָאָמַר, דְּמִתְחַיֵּב כְּבָר בִּשְׁמִירָה. אֲבָל אִי לֹא אָתֵי לְיָדֵיהּ מֵעוֹלָם בְּתוֹרַת שְׁמִירָה, אֶלָּא עַכְשָׁיו אָמַר לֵיהּ שְׁבֹר, פָּטוּר, אֲפִלּוּ כִּי לֹא אָמַר עַל מְנָת לִפְטֹר. בַּגְּמָרָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מב חַיָּב. אֲפִלּוּ אָמַר לֵיהּ עַל מְנָת שֶׁאֲנִי אֲשַׁלֵּם, חַיָּב. דְּאֵין שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵרָה. וְדּוּמְיָא דְּרֵישָׁא נָקַט. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: