עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ז
כ נִרְאֶה דַּאֲפִלּוּ בַּבַּיִת קָאָמַר דְּאָסוּר. וְהַיְנוּ דְּקָפֵיד אַיִּשּׁוּב וְהַפְסָדַת זְרָעִים, כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ שֶׁל עַצְמוֹ:
כא בִּירוּשָׁלַיִם. אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי הַקָּדָשִׁים, שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹכְלִים שָׁם בְּשַׂר שְׁלָמִים וְתוֹדָה וּמַעֲשַׂר בְּהֵמָה. רַשִׁ"י:
כב וְאִם תֹּאמַר תֵּיפּוֹק לֵיהּ דְּאָסוּר לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה בְּכָל דְּבָרִים טְמֵאִים, כְּדִתְנַן בְּמַסֶּכֶת שְׁבִיעִית פֶּרֶק ז' מִשְׁנָה ג'. תֵּרֵץ רַבֵּנוּ תָּם זַ"ל, דְּהַיְנוּ דַּוְקָא בִּדְבָרִים הָעוֹמְדִים לַאֲכִילָה, אֲבָל אִם מְגַדְּלָן לִמְשֹׁחַ עוֹרוֹת בְּשֻׁמָּנָן אוֹ לְמָכְרָן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּמְשַׁח בָּהֶם שָׁרֵי. וְכָל חֵלֶב מֻתָּר לִמְכֹּר הֵיכָא דְּלֹא קָאֵי לַאֲכִילָה. וּבַיְּרוּשַׁלְמִי נַמִּי מְפָרֵשׁ דְּסוּסִים וַחֲמוֹרִים שָׁרֵי לַעֲשׂוֹת בָּהֶן סְחוֹרָה מִשּׁוּם דִּסְתָמָן לִמְלָאכָה:
כג הַכֶּלֶב. בְּטוּר וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט הֶעְתִּיקוּ, כֶּלֶב רַע. וְכֵן הוּא בַּגְּמָרָא בִּדְרַבִּי נָתָן כוּ'. וְלִישְׁנָא דְּמַתְנִיתִין [דִּתְנַן] הַכֶּלֶב בְּהֵ"א הַיְדִיעָה דַּיְקָא נַמִּי הָכִי. וְכֵן הוּא עוֹד בַּגְּמָרָא בְּהֶדְיָא מְגַדְּלִין כְּלָבִים כֻּפְרִים:
כד קָשׁוּר. דְּכֵיוָן דְּקָשׁוּר אֵין מִתְיָרְאִין מִמֶּנּוּ:
כה כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן נִמְלְטָה מִפַּח [תְּהִלִּים קכד]. נִמּוּקֵי יוֹסֵף: