עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה ו
יח הָרַמְבַּ"ם. וּמַשְׁמַע דְּאִלּוּ בְּקֶרֶן נִתְחַיֵּב. וְלֹא יָדַעְתִּי לָמָּה:
יט חַיָּב. אַגַּנָּב קָאֵי, דְּמִתְחַיֵּב גַּנָּב בְּקִנְיַן שְׁלוּחָיו. רַשִׁ"י. וְאִם תֹּאמַר אַמַּאי חַיָּב בִּמְשִׁיכָה, וְהָא אֵין שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵרָה. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָנֵי לֹא יָדְעֵי דְּאָתֵי לִידֵיהּ בְּאִסּוּרָא, אֶלָּא סְבוּרִין שֶׁהָיוּ שֶׁלּוֹ, וְלֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִין. תּוֹסָפוֹת. וְדָחוּ פֵּרוּשׁ זֶה. וְהָרַמְבַּ"ם מְפָרֵשׁ לְמִשְׁנָתֵנוּ כְּשֶׁיָּדַע הַשּׁוֹמֵר אוֹ הַבַּעַל חוֹב שֶׁהוּא גְּנָבוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁגּוֹנֵב אַחַר הַגַּנָּב פָּטוּר מִכֶּפֶל כוּ', כֵּיוָן שֶׁהַגַּנָּב לֹא קָנָהוּ עֲדַיִן הֲרֵי אֵלּוּ כְּגוֹנְבִין מֵרְשׁוּת הַבְּעָלִים. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: