עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ו
כא אֲבָל בַּגְּמָרָא קָאָמַר נַמִּי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת:
כב וּבִסְתָמָא לְצָרְכֵי שַׁבָּת דָּיְנִינַן לֵיהּ, דְּזִיל בָּתַר רֻבָּא, וַאֲפִלּוּ לֹא נָקֵיט מִידֵי בַּיָּדַיִם, דְּהָא בָּעֵי לְמֵימַר עִשַּׂרְתֶּם וְעֵרַבְתֶּם כוּ', אוֹ לְמִימְשָׁא פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, אוֹ לְשִׁנּוּיֵי כְּסוּתֵיהּ. אֲבָל אִי בָּרִיר דְּלֹא רָהֵיט אֶלָּא לִשְׁאָר צְרָכָיו דְּלֹא שַׁיְּכִי בְּהוּ צָרְכֵי שַׁבָּת, כִּבְחֹל דָּמֵי. נִמּוּקֵי יוֹסֵף. וּבָרַמְבַּ"ם מַשְׁמַע דַּאֲפִלּוּ רָץ לִשְׁאָר צְרָכָיו בִּרְשׁוּת הוּא, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס שַׁבָּת וְהוּא אֵינוֹ פָּנוּי. וְעַיֵּן שֻׁלְחָן עָרוּךְ סִימָן שע"ח. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
כג פְּטוּרִין. שֶׁכָּל אֶחָד גָּרַם לְעַצְמוֹ חֲבָלָה זוֹ. וְלֹא הִזִּיקוּ מַמָּשׁ בְּמִתְכַּוֵּן אֶלָּא כְּלוֹמַר הֻזְּקוּ זֶה בָּזֶה. תּוֹסָפוֹת. וְכָתַב הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף, דִּבְעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁמַּה שֶּׁהוּא בְּחֹל מְשֻׁנֶּה בְּעֶרֶב שַׁבָּת הוּא בִּרְשׁוּת, לֹא שְׁנָא מְהַלְּכִים זֶה לִקְרַאת זֶה אוֹ זֶה אַחַר זֶה פְּטוּרִים. אֲבָל שְׁנֵיהֶם רָצִים, דִּפְטוּרִים בְּחֹל מִשּׁוּם דְּכִי הֲדָדֵי נִינְהוּ, אִיכָּא לְאַפְלוֹגֵי כִּדְפָלְגִינַן לְעֵיל בֵּין מְהַלְּכִין זֶה לִקְרַאת זֶה אוֹ זֶה אַחַר זֶה. אוֹ מִהֵר הָאַחֲרוֹן אוֹ עָמַד הָרִאשׁוֹן: