עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ג · משנה ה
יז וְזֶה כוּ'. וּפָגַע זֶה בָּזֶה. רַשִׁ"י:
יח עָמַד. כְּגוֹן שֶׁלֹּא הֲוָה לֵיהּ לַעֲמֹד, וְהַיְנוּ שֶׁלֹּא עָמַד אֶלָּא לָנוּחַ. אֲבָל עָמַד לְתַקֵּן הַקּוֹרָה דְּאוֹרְחֵיהּ הוּא, פָּטוּר. דְּהָא בְּמִשְׁנָה ד' לְעֵיל לֹא מְחַיְּבִינַן לֵיהּ לַנִּתְקָל אֶלָּא כְּשֶׁהָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד, שְׁמַע מִנַּהּ דְּכָל כִּי אוֹרְחֵיהּ לֹא הָוֵי פּוֹשֵׁעַ. גְּמָרָא:
יט חַיָּב. וְלֹא אַתּוֹלָדָה דְּבוֹר מְחַיְּבִינַן לֵיהּ, דְּאִם כֵּן לֹא חַיָּב אַחָבִית, דְּבוֹר פָּטוּר בְּכֵלִים. אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מֻטָּל לָאָרֶץ וְלֹא שַׁלִּיט בְּגוּפֵיהּ, אֶלָּא קָאֵי אַנַּפְשֵׁיהּ, כְּמַאן דְּאַזְּקֵיהּ בַּיָּדַיִם דָּמֵי. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
כ בְּנֵרוֹ כוּ'. יֵשׁ לוֹמַר דְּקָא מַשְׁמַע לָן דְּאַף דְּפִשְׁתָּן בְּהָרִיחוֹ הָאֵשׁ נִשְׂרַף וּבָרִי הֶזֵּקָא הֲוָה לֵיהּ לְבַעַל הַנֵּר לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר וּלְעוֹלָם נְחַיְּבֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לָן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: