עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה יג
לד וְאוֹמֵר רִ"י דְּמִדְּרַבָּנָן הִיא, כִּדְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא. תּוֹסָפוֹת וְנִמּוּקֵי יוֹסֵף. וְהַסְּמַ"ע כָּתַב דְּהָרַמְבַּ"ם וְהַטּוּר סְבִירָא לְהוּ דְּמִן הַתּוֹרָה עוֹבֵר אֲפִלּוּ בַּחוּץ. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לה דְּתַנְיָא מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמָר בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְגוֹ' אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נוֹשֶׁה בּוֹ יוֹצִיא. אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְהָאִישׁ, לְרַבּוֹת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין:
לו וְתֵימַהּ וְאִם לֹא יִמָּצֵא בְּיָדוֹ הָאֵיךְ יִכְפּוּהוּ לִפְרֹעַ מִלְוָתוֹ. וְרַבֵּנוּ תַם מְפָרֵשׁ דְּלֹא מַיְרֵי בְּמִשְׁכְּנוֹ לְפֵרָעוֹן אֶלָּא שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת בָּטוּחַ בִּמְעוֹתָיו (רְצוֹנוֹ לוֹמַר כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ אוֹת ל"ט וְדוֹ"ק. בֵּית דָּוִד). אֲבָל כְּשֶׁרוֹצֶה לִפָּרַע מִמֶּנּוּ, שְׁלִיחַ בֵּית דִּין נִכְנָס לְבֵיתוֹ. הָרֹא"שׁ:
לז וּמַנִּיחַ אֶחָד. כְּלוֹמַר אַחַר שֶׁנָּטַל שְׁנֵיהֶם לְמַשְׁכּוֹן מַנִּיחַ אֶת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ. וַהֲדַר מְפָרֵשׁ אֵיזֶהוּ מַנִּיחַ. וְנָקַט לֵיהּ בִּלְשׁוֹן חֲזָרָה. וְהָרַ"ב הֶעְתִּיק וּמַחֲזִיר וְנִיחָא טְפֵי:
לח הַמַּחֲרֵשָׁה. הִקְשׁוּ הַמְּפָרְשִׁים וְהַלֹּא כְּלִי שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ הוּא וְאֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ. וְתֵרְצוּ, בְּמִשְׁכְּנוֹ בַּלַּיְלָה שֶׁאֵינוֹ זְמַן מְלֶאכֶת הַחֲרִישָׁה, וְלֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא שֶׁלֹּא לְמַשְׁכְּנוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רָאוּי לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. וְנִמּוּקֵי יוֹסֵף תֵּרֵץ דְּמַיְרֵי בְּאִם עָבַר וְחָבַל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לט אֵינוֹ כוּ'. אֶלָּא יִמְכְּרֶנּוּ וְיִגְבֶּה חוֹבוֹ. רַשִׁ"י. אֲבָל בְּחַיָּיו לְעוֹלָם הֵם בְּתוֹרַת חֲזָרָה כוּ', וּמְמַשְׁכְּנִין מֵעִקָּרָא שֶׁלֹּא תְהֵא שְׁבִיעִית מְשַׁמְּטְתוֹ וְלֹא יֵעָשֶׂה מִטַּלְטְלִין אֵצֶל בָּנָיו. גְּמָרָא. וּבְפַעַם אַחַת דַּי. וְחוֹזְרִין וּמְמַשְׁכְּנִין כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל לִכְפֹּר, וְעוֹד, כְּדֵי שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ וִימַהֵר לִפְרֹעַ. תּוֹסָפוֹת:
מ דְּהָא וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבוֹטוֹ הוּא דִּכְתִיב:
מא וְלֹא כוּ'. אֲפִלּוּ לְאָדָם אַחֵר הוּא אָסוּר לְמַשְׁכֵּן מִבֵּיתוֹ. אֶלָּא לַעֲבֹר עָלֶיהָ בִּשְׁנֵי לָאוִין. וְדַעַת הָרַמְבַּ"ם דִּבְאַלְמָנָה אֲפִלּוּ בַּחוּץ וּבְבֵית דִּין אָסוּר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מב הַחוֹבֵל כוּ'. דַּעַת הָרַמְבַּ"ם שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַלְוָאָה אָסוּר (וְכֵן דַּעְתּוֹ בְּאַלְמָנָה), וְאֵינוֹ מְחֻוָּר. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
מג רֵחַיִם. פֵּרוּשׁ שֶׁל יָד שֶׁהוּא מִטַּלְטְלִין וְשַׁיָּךְ בֵּיהּ מַשְׁכּוֹן. אֲבָל בָּתֵּי רֵחַיִם שֶׁל מַיִם, הֲרֵי הֵם כְּקַרְקַע, וְלֹא שַׁיָּךְ בֵּיהּ מַשְׁכּוֹן אֶלָּא גּוֹבַיְנָא כִּשְׁאָר קַרְקָעוֹת דְּלֹא שַׁיָּךְ בְּהוּ מַשְׁכּוֹן אֶלָּא בְּמִטַּלְטְלִים, שֶׁאֵין מְמַשְׁכְּנִין לִקַּח קַרְקַע לְמַשְׁכּוֹן. טוּר:
מד מִשּׁוּם שְׁנֵי וְכוּ'. פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ בְּהַתְרָאָה אַחַת אִם חָבַל בְּפַעַם אַחַת רֵחַיִם וָרֶכֶב לוֹקֶה שְׁתַּיִם. דְּאִי בִּשְׁתֵּי הַתְרָאוֹת אֲפִלּוּ רֵחַיִם וְרֵחַיִם חַיָּב [שְׁתַּיִם]. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מה שֶׁנֶּאֱמַר כוּ'. כְּלוֹמַר וְכֵיוָן דִּקְרָא פֵּרֵשׁ תַּרְוַיְהוּ וְכָל אֶחָד שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא, הַתְרָאוֹתֵיהֶן חֲלוּקוֹת וְלֹא הָוֵי לָאו שֶׁבִּכְלָלוּת:
מו וְלֹא כוּ' אָמְרוּ. כְּלוֹמַר מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים דְּחַיָּב מִשּׁוּם שְׁנֵי כֵּלִים אַף עַל פִּי שֶׁהֵם לִמְלָאכָה אַחַת, לֹא כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: