עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ט · משנה יב
כט בְּיוֹמוֹ. כְּלוֹמַר מִשּׁוּם כֻּלָּהּ קְרָא דִּבְיוֹמוֹ, דְּאִית בֵּיהּ עֲשֵׂה דְּתִתֵּן, וְלֹא תַעֲשֶׂה דְלֹא תָבֹא וְגוֹ':
ל וְנִרְאֶה לִי שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן וּמָחָה עַל כָּתֵף יַם כִּנֶּרֶת דְּפָרָשַׁת מַסְּעֵי (בְּמִדְבַּר לד), שֶׁעִנְיָנוֹ הִגִּיעַ:
לא גְּמָרָא. וְלָאו דַּוְקָא פוֹעֲלָיו, דַּאֲפִלּוּ אֵין לוֹ אֶלָּא פוֹעֵל זֶה, דִּינָא הָכִי, אֶלָּא טָרוּד בַּעֲסָקָיו קָאָמְרִינַן. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
לב פֵּרוּשׁ אִי מוֹדֶה מִקְצָת הוּא דְּחַיָּב שְׁבוּעָה מִדְּאוֹרַיְתָא. וַאֲפִלּוּ הֵיכָא דְּכוֹפֵר הַכֹּל טְפֵי הֲוָה לֵיהּ לְחִיּוּבֵי לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁעָלָיו לְשַׁלֵּם, שֶׁהֲרֵי אִם מוֹדֶה מִקְצָת הוּא נִשְׁבָּע. וּלְפִי שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לִהְיוֹת עַל בַּעַל הַבַּיִת, קָאָמַר דְּשָׁקְלוּהָ. תּוֹסָפוֹת:
לג עֵדִים כוּ'. בַּגְּמָרָא. וְהָא קָא תָּבַע לֵיהּ קַמָּן. וּמַסִּיק דְּיֵשׁ עֵדִים שֶׁתְּבָעוֹ כָּל זְמַנּוֹ, וּפֵרֵשׁ הָרֹא"שׁ כְּגוֹן שְׂכִיר יוֹם בְּסוֹף הַלַּיְלָה וּשְׂכִיר לַיְלָה בְּסוֹף הַיּוֹם. וּפָרֵיךְ וּלְעוֹלָם כוּ' וְכִי שָׂכִיר מַשְׁהֶה שְׂכָרוֹ כָּל כָּךְ זְמַן אָרֹךְ. וּמַסִּיק אֵינוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל אֶלָּא לְמָחָר בִּלְבַד כְּנֶגֶד אוֹתוֹ יוֹם שֶׁל תְּבִיעָה, אֲבָל מִכָּאן וָאֵילָךְ הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה: