עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה יא
מ וְלֹא מָצֵי לְפָרוֹשֵׁי דְּמַתְנִיתִין בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל מָמוֹן. מִשּׁוּם דְּכָל תְּנַאי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה וְכוּ' שָׁמְעִינַן בְּעָלְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר אָמְרָה. גְּמָרָא. וַאֲפִלּוּ הָכִי הָרַמְבַּ"ם מְפָרֵשׁ בְּאֵינוֹ שֶׁל מָמוֹן:
מא וּבֵין עָשָׂה מַעֲשֶׂה שֶׁנָּתַן לוֹ קֹדֶם הַתְּנַאי אוֹ לֹא נָתַן לוֹ עַד אַחַר הַתְּנַאי, כָּל שֶׁהִקְדִּים אֲמִירַת הַמַּעֲשֶׂה הֲרֵי זֶה וְכוּ' קֹדֶם הַתְּנַאי, הַתְּנַאי בָּטֵל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: