עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ז · משנה י
לד אֵינוֹ כוּ'. תֵּימַהּ דִּפְשִׁיטָא דִּפְשִׁיעָה גְמוּרָה הִיא. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּקָא מַשְׁמַע לָן דַּאֲפִלּוּ יֵשׁ לִתְלוֹת וְלוֹמַר שֶׁמֵּתָה גַּם בִּשְׁבִיל דָּבָר אַחֵר, אֲפִלּוּ הָכִי חַיָּב, דְּלֹא הֲוָה לֵיהּ לְסַגְּפָהּ. וְהָרֹא"שׁ כָּתַב וַאֲפִלּוּ לֹא מֵתָה מִיָּד, דְּתָלִינַן שֶׁמִּשֶּׁסִּגְּפָהּ הִתְחִילָה לְהִתְקַלְקֵל. וְכֵן כָּתַב הַמַּגִּיד. וְכָתַב עוֹד, דְּהַאי [אֵינוֹ] אֹנֶס לָאו דַּוְקָא, דְּהוּא הַדִּין דַּהֲוָה פְּשִׁיעָה לְעִנְיָן שׁוֹמֵר חִנָּם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לה פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁתְּקָפַתּוּ עַל כָּרְחוֹ וְעָלְתָה, וְלֹא יָכוֹל לְהַחְזִיק בָּהּ, שֶׁחֲזָקָה הָיְתָה מִמֶּנּוּ. וְכָל שֶׁכֵּן דִּנְפִילָה הָיְתָה שֶׁתּוֹקְפַתּוֹ כוּ'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לו הֶעֱלָהּ. אוֹ שֶׁעָלְתָה מֵאֵלֶיהָ וְהוּא יָכוֹל לְמוֹנְעָהּ וְלֹא מְנָעָהּ. הָרַמְבַּ"ם:
לז וְנָפְלָה. אַף עַל פִּי שֶׁתְּקָפַתּוּ וְנָפְלָה. הָרַמְבַּ"ם:
לח דְּכֻלָּהּ מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר הִיא, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא:
לט דִּכְדֶרֶךְ שֶׁתִּקְּנוּ מְשִׁיכָה בְּלָקוֹחוֹת כָּךְ תִּקְּנוּ מְשִׁיכָה בְּשׁוֹמְרִין. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: