עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה ב
ח כֵּיצַד. הוּא פֵּרוּשָׁא דְּזָהָב וּנְחֹשֶׁת קוֹנִים לַכֶּסֶף, וְכֶסֶף אֵינוֹ קוֹנֶה אוֹתָם. וּמְפָרֵשׁ מִשּׁוּם שֶׁאֵלּוּ פֵּרוֹת לְגַבֵּי כֶסֶף, וּבְפֵרוֹת עוֹשִׂין הַמְּשִׁיכָה. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
ט וְגָמַר הֶדְיוֹט מֵהֶקְדֵּשׁ. רַשִׁ"י. וְהַנִמּוּקֵי יוֹסֵף כָּתַב דְּלֹא גָּמַר כוּ', וְהָכָא לָאו מִקְּרָא יָלֵיף אֶלָּא מִסְּבָרָא בְּעָלְמָא, דִּבְדִין הוּא שֶׁיְּהוּ קוֹנוֹת, כֵּיוָן שֶׁרֹב הַקִּנְיָנִים נַעֲשִׂים בְּכֶסֶף. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
י כְּלוֹמַר בְּאֹנֶס, דְּלֵיכָּא לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מִבַּעַל הַדְּלֵקָה. גְּמָרָא:
יא אֲבָל בְּמָעוֹת לֹא יוּכַל לוֹמַר נִשְׂרְפוּ, דִּלְכָל הַפָּחוֹת יִהְיֶה עֲלֵיהֶן כְּשׁוֹמֵר חִנָּם וְאֵין לָהֶם שְׁמִירָה אֶלָּא בַּקַּרְקַע, אִי נַמִּי דְּאֵין טֹרַח בְּהַצָּלָתָן. תּוֹסָפוֹת:
יב וּמִשּׁוּם הָכִי הִפְקִיעוּ חֲכָמִים קִנְיָן דְּאוֹרַיְתָא כִּדְקָתָנֵי רֵישָׁא מָשַׁךְ וְלֹא נָתַן מָעוֹת קָנָה, (וְלֹא הִצְרִיכוּ מָעוֹת וּמְשִׁיכָה), דְּאִי מְשִׁיכָה לְבַדּוֹ לֹא תִקְנֶה יֹאמַר לוֹקֵחַ לַמּוֹכֵר נִשְׂרְפוּ חִטֶּיךָ בַּעֲלִיָּה. תּוֹסָפוֹת:
יג וְטַעְמָא דְּלוֹקֵחַ יָכוֹל גַּם כֵּן לַחֲזֹר בּוֹ, דְּכָל שֶׁכֵּן כִּי מוֹקְמַת לַחֲזָרָה נַמִּי בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ מָסַר נַפְשֵׁיהּ הַמּוֹכֵר וְטָרַח וּמַצִּיל, שֶׁאִם יִרְאֶה הַלּוֹקֵחַ דְּלֵקָה בָּאָה יֹאמַר חוֹזְרַנִּי בִּי. רַשִׁ"י. וְהָרַ"ב תְּחִלַּת הַתַּקָּנָה נָקַט. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יד שֶׁפָּרַע. לְפִי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מְקַבֵּל הַפֵּרָעוֹן, שֶׁאִם חָטְאוּ לְפָנָיו מַה פָּעֲלוּ לוֹ. לְפִיכָךְ לֹא אָמְרוּ מִי שֶׁנִּפְרַע כוּ' אֶלָּא שֶׁפָּרַע, כְּלוֹמַר שֶׁפָּרַע מֵהֶם חוֹבָם, וְלֹא לוֹ:
טו וְקָשֶׁה מַאי תֵּבַת כָּל. וְנִרְאֶה לִי דְּהָכִי קָאָמַר, כָּל נוֹשֵׂא שֶׁיִּזְדַּמֵּן מִן הָרָאוּי הוּא מִי שֶׁהַכֶּסֶף בְּיָדוֹ כוּ', הִלְכָּךְ מוֹכֵר שֶׁהַכֶּסֶף בְּיָדוֹ מָצֵי הֲדַר בֵּיהּ. בֵּית יוֹסֵף:
טז כָּל דְּבָרָיו דִּבְרֵי תֵּימַהּ הֵם. רֵישׁ דְּבָרָיו שֶׁכָּתַב דְּזִמְנִין כוּ', וּמַשְׁמָעוּת לִישְׁנָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דִּלְעוֹלָם כָּל שֶׁהַכֶּסֶף כוּ'. וְעוֹד קָשֶׁה וְלָמָּה יוּכַל הַמּוֹכֵר לַחֲזֹר בּוֹ כֵּיוָן דְּבָטֵל טַעֲמָא דִּגְזֵרָה. וְגַם בְּמַה שֶּׁכָּתַב וְאֵין הֲלָכָה כוּ' אֶלָּא כוּ' יָכוֹל לַחֲזֹר בֵּין לוֹקֵחַ בֵּין מוֹכֵר, קָשֶׁה, אַמַּאי, כֵּיוָן דְּלֵיכָּא טַעֲמָא דִגְזֵרָה. וְאֶפְשָׁר דְּתָנָא קַמָּא לֹא סְבִירָא לֵיהּ כְּוָתֵיהּ דְּזִמְנִין כוּ', אֶלָּא שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִין לַחֲזֹר כוּ'. וּבַגְּמָרָא מוּכָח דְּהָכָא לָאו בַּעֲלִיָּתוֹ שְׂכוּרָה כוּ' אֶלָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ דְּהַתַּקָּנָה לֹא הָיְתָה אֶלָּא עַל הַמּוֹכֵר, אֲבָל הַלּוֹקֵחַ אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ (דְּהַיְנוּ בְּתַקָּנָה זוֹ), אֲבָל בַּעֲלִיָּה מֻשְׂכֶּרֶת כֻּלֵּי עָלְמָא סְבִירָא לְהוּ דִּשְׁנֵיהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לַחֲזֹר בָּהֶם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: