עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ד · משנה א
א כְּלוֹמַר שֶׁיִּתְחַיֵּב לוֹ בְּדִינְרֵי כֶּסֶף שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ. וְלֹא בְתוֹרַת חֲלִיפִין דְּהַיְנוּ שֶׁכְּשֶׁמָּשַׁךְ זֶה נִקְנִים לוֹ דִּינְרֵי כֶסֶף וּבִרְשׁוּתוֹ הֵם, שֶׁאֵין קוֹנִין בְּפֵרוֹת, וְאֵין הַמַּטְבֵּעַ נִקְנֶה בַּחֲלִיפִין. אֶלָּא בְּתוֹרַת דָּמִים אַיְרִינַן, כְּלוֹמַר לְחַיְּבוֹ בְּדִינְרֵי כֶסֶף. וְתָנֵי הַזָּהָב מְחַיֵּב. גְּמָרָא:
ב כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ. אִי אָמַר לוֹ מֵאַרְנָקִי חֲדָשָׁה יָהֵיבְנָא לָךְ, לֹא מָצֵי יָהֵיב לֵיהּ מֵאַרְנָקִי יְשָׁנָה, אַף עַל גַּב דַּעֲדִיפֵי מִנַּיְהוּ וְכוּ'. גְּמָרָא:
ג הַנְּחֹשֶׁת כוּ'. אַף עַל גַּב דְּכָל שֶׁכֵּן הוּא מֵרֵישָׁא. אִצְטְרִיךְ, סַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא הָנֵי פְרִיטֵי בְּאַתְרָא דְּסָגְיֵי אִנְהוּ חָרִיפֵי טְפֵי מִכַּסְפָּא אֵימָא טִבְעָא הָוֵי, קָא מַשְׁמַע לָן כֵּיוָן דְּאִיכָּא דּוּכְתָּא דְּלֹא סָגְיֵי בָּהּ, פֵּירֵי הָווּ. גְּמָרָא:
ד כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת, תֵּימַהּ דְּכָל שֶׁכֵּן הִיא מֵרֵישָׁא. לְכָךְ נִרְאֶה דְּמָעוֹת הָרָעוֹת הַיְנוּ שֶׁיּוֹצְאוֹת קְצָת:
ה אִצְטְרִיךְ, אַף עַל גַּב דְּאֵינוֹ חָסֵר כִּי אִם מְעַט וּבְדָבָר מֻעָט יַטְבִּיעוּ הַרְבֵּה מֵהֶם. תּוֹסָפוֹת:
ו מִטַּלְטְלִין כוּ'. אַשְׁמְעִינַן דְּקוֹנִין אֲפִלּוּ מַטְבֵּעַ, כְּמוֹ מָעוֹת רָעוֹת וַאֲסִימוֹן, דְּמִקְרֵי פֵּירָא לְגַבֵּי כַּסְפָּא. וְהֵם אֵינָן קוֹנִין מִטַּלְטְלִין, דְּמִקְרֵי טִבְעָא לְגַבֵּי מִטַּלְטְלִין. תּוֹסָפוֹת:
ז אֵינוֹ מוֹסִיף אַדִּלְעֵיל, דְּלָאו בְּמִטַּלְטְלִין בִּלְבַד הוּא אֶלָּא בְּמִטַּלְטְלִין וּמַטְבֵּעַ בְּיַחַד. וְכֵן נִרְאֶה גִּרְסַת רַשִׁ"י דְּכָתַב וְהַאי כָּל כוּ' וְלֹא כָּתְבוּ וְהַאי זֶה הַכְּלָל. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: