עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק ב · משנה ב
יא דְּכָל מַה שֶּׁהַמּוֹצֵא יָכוֹל לְקָרֵב הַדָּבָר מְקָרֵב. וּמִשּׁוּם הָכִי מַכְרִיז טִבְעֵי כְּדֵי שֶׁיָּבִין הָאוֹבֵד שֶׁרַבִּים הָיוּ. נִמּוּקֵי יוֹסֵף:
יב וְכֵן כָּתַב הַנִּמּוּקֵי יוֹסֵף כָּךְ כוּ' וּמֻנָּחִים כוּ'. וְקָשְׁיָא דְּהָא מִנְיָן לְחוּד הָוֵי סִימָן כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב בְּצִבּוּרֵי פֵרוֹת. וְהָרֹא"שׁ כָּתַב גַּם בְּכָאן דְּלֹא בָּעִינַן לְסִימָן אֶלָּא שֶׁיֹּאמַר הַמִּנְיָן, וְהָא דְּבָעִינַן כְּמִגְדָּל מִשּׁוּם דְּאִי לָאו הָכִי אָז תָּלִינַן דִּבְדֶרֶךְ נְפִילָה נָפַל וּמִתְיָאֵשׁ הָאוֹבֵד, כִּי לֹא יָכוֹל לִתֵּן סִימָן בְּמִנְיָנָן כוּ', וְצָרִיךְ לוֹמַר דִּתְרֵי אִתְרְמֵי וְנָפְלֵי, דְּאִם לֹא כֵן תְּרֵי נַמִּי יִתֵּן סִימָן מָקוֹם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
יג בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. כְּגוֹן בְּשָׂדֶה זְרוּעָה שֶׁאֵין רֹב בְּנֵי אָדָם דּוֹרְכִין בָּהּ, וְיֵשׁ מִעוּט שֶׁהוֹלְכִין בָּהּ. רַשִׁ"י:
יד חַיָּב כוּ'. לִכְאוֹרָה קָשֶׁה, הָא תָּנֵי לֵיהּ רֵישָׁא. אֲבָל בַּגְּמָרָא, דְּכַדֵּי יַיִן וְשֶׁמֶן רְגִילוּת הוּא דְּכֻלָּן שָׁוִין, וְכֵן הֵם מְלֵאִים, דְּאָז אֵין סִימָן לוֹמַר כַּמָּה יַיִן יֵשׁ בּוֹ. וְהָא דְּחַיָּב לְהַכְרִיז מַיְרֵי שֶׁרְשׁוּמִין הֵם וְיֵשׁ לְכָל בַּעַל הַבַּיִת רֹשֶׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְקֹדֶם שֶׁנִּפְתְּחוּ הָאוֹצָרוֹת לִמְכֹּר הוּא דִתְנַן חַיָּב לְהַכְרִיז, דִּלְאַחַר שֶׁנִּפְתְּחוּ כוּ' בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד מוֹכֵר לְהַרְבֵּה חֶנְוָנִים וְכֻלָּם רְשׁוּמִים בְּעִנְיָן אֶחָד לֹא הָוֵי רֹשֶׁם סִימָן: