עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא· משולם בן יואל כץ, רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
פרק א · משנה ח
לח דְּלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לְשֶׁמָּא נִמְלַךְ, דְּהָא בֵּית דִּין לֹא כְּתָבוּם אֶלָּא בְּדָבָר מְקֻיָּם. וּלְפֵרָעוֹן לֹא שַׁיָּךְ בְּהוּ. רַשִׁ"י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
לט אִגְּרוֹת כוּ'. מִדְּלֹא קָאָמַר שְׁטָרֵי כוּ' נִרְאֶה לִי דְּקָרֵי לֵיהּ אִגֶּרֶת מַה שֶּׁבֵּית דִּין שֶׁבְּמָקוֹם זֶה שׁוֹלְחִין אִגְּרוֹתָיו לְבֵית דִּין אַחֵר לָשׁוּם וְלִמְזוֹן פְּלוֹנִי. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מ וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, שֶׁכָּתְבוּ לָהֶם הַדַּיָּנִין הוֹרָדָה בַּקַּרְקַע שֶׁיִּמְכְּרוּ אוֹתָהּ לִמְזוֹנוֹת:
מא וְכָל כוּ'. מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא כְּגוֹן שְׁטָרֵי חַלְטָאתָא, שֶׁמַּחְלִיטִין נִכְסֵי לֹוֶה לַמַּלְוֶה כְּשֶׁאֵין הַלֹּוֶה בְּפָנֵינוּ. דְּאִי הֲוָה בְּפָנֵינוּ הַיְנוּ אִגְּרוֹת שׁוּם דְּרֵישָׁא. סְמַ"ע:
מב כְּלוֹמַר שֶׁכּוֹרֵךְ שְׁטָר וְקוֹפְלוֹ בְּעַצְמוֹ. וְאַחַר כָּךְ כּוֹרְכוֹ בְּתוֹךְ שְׁטָר אַחֵר. וְכֵן הַשְּׁנַיִם בַּשְּׁלִישִׁי:
מג כְּלוֹמַר שֶׁהִשְׁכִּיב שְׁלֹשָׁה שְׁטָרוֹת זֶה עַל זֶה וּכְרָכָן בְּיַחַד, וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁכְּרָכָן בְּאֹפֶן זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּשָּׁמֵט אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ, לְכָךְ קוֹרֵא אוֹתָהּ אֲגֻדָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מד רַשִׁ"י. וּלְדִבְרֵיהֶם אֵין דֶּרֶךְ לְהַנִּיחַ שְׁטָרוֹת בַּחֲפִיסָה וְכוּ' וּלְפִיכָךְ הָוֵי כְלִי סִימָן. וְלֹא דָמֵי לְמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ב' דְּפֵרְשׁוּ דִּכְלִי יֵשׁ בּוֹ סִימָן. אֲבָל לְדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת דְּדֶרֶךְ לְהַנִּיחַ שְׁטָרוֹת בַּחֲפִיסָה מַיְרֵי הָכָא שֶׁנּוֹתֵן בַּכְּלִי סִימָן. וְנִמּוּקֵי יוֹסֵף כָּתַב אֲבָל בְּסִימָן דְּגוּפָן דִּשְׁטָרוֹת לֹא מְהַדְּרִינַן לְחַד מִנַּיְהוּ, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן בָּקִי בָּהֶם:
מה צָרִיךְ עִיּוּן, דְּאִי הָכִי שְׁלֹשָׁה לָמָּה לִי. וְהַנִמּוּקֵי יוֹסֵף כָּתַב, סִימָן הַכֶּרֶךְ עִם סִימָן הַמִּנְיָן כוּ', וְכֵן פָּסַק הָרַ"ב עַצְמוֹ פֶּרֶק ב' מִשְׁנָה ב' כוּ'. וּבְצִבּוּר פֵּרוֹת (שָׁם) כָּתַב מִנְיָן הֲוָה סִימָן, וְאִם כֵּן כְּרִיכָה לָמָּה לִי. וְהָרֹא"שׁ כָּתַב דְּהַיְנוּ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִתֵּן סִימָן בַּמִּנְיָן וְלֹא מִתְיָאֵשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא לֹא נָפִיל אַהֲדָדֵי. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
מו וְכַמָּה אֲגֻדָּה. מְפָרֵשׁ לְמַאי דִּמְסַיֵּם בֵּיהּ, וְהוּא הַדִּין לְתַכְרִיךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב:
מז וְיִתֵּן לְמִי שֶׁנּוֹתֵן בָּהֶם סִימָן. הָרַמְבַּ"ם:
מח לַמַּלְוֶה. דְּלֹוֶה לֹא מְקַיֵּם שְׁטָרֵיהּ, הִלְכָּךְ לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ דִּלְמָא לְקִיּוּמִינְהוּ אָזֵיל. גְּמָרָא:
מט כְּלוֹמַר אֶלָּא לְמִי שֶׁנּוֹתֵן בָּהֶם סִימָן:
נ כָּל דָּבָר הַמְּבַטֵּל דָּבָר קָרֵי סִמְפּוֹן שֶׁלּוֹ. כִּדְאָמַר בִּכְתֻבּוֹת דַּף נ"ז גַּבֵּי קִדּוּשֵׁי אִשָּׁה שֶׁהַמּוּם קָרוּי סִמְפּוֹן מִפְּנֵי שֶׁמְּבַטֵּל הַמִּקָּח. רַשִׁ"י. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת דִּבְיַד הַמַּלְוֶה קָרוּי סִמְפּוֹן וּבְיַד הַלֹּוֶה שׁוֹבֵר: